Qurani Kərimin mənaca tərcüməsi - İbrani dilinə tərcümə. * - Tərcumənin mündəricatı


Mənaların tərcüməsi Surə: Yusuf   Ayə:

יוסוף

الٓرۚ تِلۡكَ ءَايَٰتُ ٱلۡكِتَٰبِ ٱلۡمُبِينِ
1 אליף.לאם.רא, אלה הם אותותיו(משפטיו) של הספר הברור(הקוראן).
Ərəbcə təfsirlər:
إِنَّآ أَنزَلۡنَٰهُ قُرۡءَٰنًا عَرَبِيّٗا لَّعَلَّكُمۡ تَعۡقِلُونَ
2 אנו הורדנו אותו קוראן ערבי למען תוכלו להבין אותו.
Ərəbcə təfsirlər:
نَحۡنُ نَقُصُّ عَلَيۡكَ أَحۡسَنَ ٱلۡقَصَصِ بِمَآ أَوۡحَيۡنَآ إِلَيۡكَ هَٰذَا ٱلۡقُرۡءَانَ وَإِن كُنتَ مِن قَبۡلِهِۦ لَمِنَ ٱلۡغَٰفِلِينَ
3 אנו נספר לך את הדברים הטובים ביותר על-ידי מה שגילינו לך מהקוראן הזה, אפילו שלפני זה (לפני הקוראן) היית מאלה אשר אינם יודעים.
Ərəbcə təfsirlər:
إِذۡ قَالَ يُوسُفُ لِأَبِيهِ يَٰٓأَبَتِ إِنِّي رَأَيۡتُ أَحَدَ عَشَرَ كَوۡكَبٗا وَٱلشَّمۡسَ وَٱلۡقَمَرَ رَأَيۡتُهُمۡ لِي سَٰجِدِينَ
4 כאשר יוסף אמר לאביו: “הוי, אבא! אני ראיתי (בחלום) אחד-עשר כוכבים ואת השמש והירח, ראיתי אותם לי סוגדים”
Ərəbcə təfsirlər:
قَالَ يَٰبُنَيَّ لَا تَقۡصُصۡ رُءۡيَاكَ عَلَىٰٓ إِخۡوَتِكَ فَيَكِيدُواْ لَكَ كَيۡدًاۖ إِنَّ ٱلشَّيۡطَٰنَ لِلۡإِنسَٰنِ عَدُوّٞ مُّبِينٞ
5 אמר: “הוי, בני! אל תספר את אשר חלמת לאחיך כדי שלא יתכננו מזימות עדך. כי השטן הוא אויב גלוי לאנשים.
Ərəbcə təfsirlər:
وَكَذَٰلِكَ يَجۡتَبِيكَ رَبُّكَ وَيُعَلِّمُكَ مِن تَأۡوِيلِ ٱلۡأَحَادِيثِ وَيُتِمُّ نِعۡمَتَهُۥ عَلَيۡكَ وَعَلَىٰٓ ءَالِ يَعۡقُوبَ كَمَآ أَتَمَّهَا عَلَىٰٓ أَبَوَيۡكَ مِن قَبۡلُ إِبۡرَٰهِيمَ وَإِسۡحَٰقَۚ إِنَّ رَبَّكَ عَلِيمٌ حَكِيمٞ
6 וכך בוחר בך ריבונך ומלמדך לפרש את החלומות שאחרים יראו, וישלים את חסדו עליך ועל משפחת יעקוב, כפי שהשלים את חסדו על אבותיך, אברהם ויצחק לפניך. ואכן ריבונך יודע הכול וחכם מכול.”
Ərəbcə təfsirlər:
۞ لَّقَدۡ كَانَ فِي يُوسُفَ وَإِخۡوَتِهِۦٓ ءَايَٰتٞ لِّلسَّآئِلِينَ
7 בסיפור של יוסף ואחיו יש אות (ולקח) לשואלים.
Ərəbcə təfsirlər:
إِذۡ قَالُواْ لَيُوسُفُ وَأَخُوهُ أَحَبُّ إِلَىٰٓ أَبِينَا مِنَّا وَنَحۡنُ عُصۡبَةٌ إِنَّ أَبَانَا لَفِي ضَلَٰلٖ مُّبِينٍ
8 וכאשר אמרו: “יוסף ואחיו(בנימין) אהובים על אבינו יותר מאתנו, למרות שאנו הרבים והחזקים. זה ברור שאבינו טועה לחלוטין!
Ərəbcə təfsirlər:
ٱقۡتُلُواْ يُوسُفَ أَوِ ٱطۡرَحُوهُ أَرۡضٗا يَخۡلُ لَكُمۡ وَجۡهُ أَبِيكُمۡ وَتَكُونُواْ مِنۢ بَعۡدِهِۦ قَوۡمٗا صَٰلِحِينَ
9 (לכן, הבה) נהרוג את יוסף או שנשליך אותו לארץ רחוקה, ואז אהבת אביכם תופנה רק אליכם ונהיה אנשים מצליחים יותר בלעדיו”.
Ərəbcə təfsirlər:
قَالَ قَآئِلٞ مِّنۡهُمۡ لَا تَقۡتُلُواْ يُوسُفَ وَأَلۡقُوهُ فِي غَيَٰبَتِ ٱلۡجُبِّ يَلۡتَقِطۡهُ بَعۡضُ ٱلسَّيَّارَةِ إِن كُنتُمۡ فَٰعِلِينَ
10 אמר אחד מהם: “אל תהרגו את יוסף, והשליכו אותו למעמקי בור, ייתכן שאחת השיירות תמצא אותו, אם בכל זאת רוצים לעשות.
Ərəbcə təfsirlər:
قَالُواْ يَٰٓأَبَانَا مَا لَكَ لَا تَأۡمَ۬نَّا عَلَىٰ يُوسُفَ وَإِنَّا لَهُۥ لَنَٰصِحُونَ
11 אמרת ״הוי, אבינו! מדוע אינך בוטח בנו על (חיי) יוסף? שהרי לסוכתו אנו דואגים.
Ərəbcə təfsirlər:
أَرۡسِلۡهُ مَعَنَا غَدٗا يَرۡتَعۡ وَيَلۡعَبۡ وَإِنَّا لَهُۥ لَحَٰفِظُونَ
12 שלח אותו עמנו מחר, הוא ישחק וישמח ואנו נשמור עליו”.
Ərəbcə təfsirlər:
قَالَ إِنِّي لَيَحۡزُنُنِيٓ أَن تَذۡهَبُواْ بِهِۦ وَأَخَافُ أَن يَأۡكُلَهُ ٱلذِّئۡبُ وَأَنتُمۡ عَنۡهُ غَٰفِلُونَ
13 אמר (יעקוב): "אני אדאג מאוד אם תיקחו אותו עמכם, ואני מפחד שהזאב יטרוף אותו כשאתם לא תשימו אליו לב”.
Ərəbcə təfsirlər:
قَالُواْ لَئِنۡ أَكَلَهُ ٱلذِّئۡبُ وَنَحۡنُ عُصۡبَةٌ إِنَّآ إِذٗا لَّخَٰسِرُونَ
14 אמרו: “אם יאכל אותו הזאב בעוד אנו רבים וחזקים, יהיה זה כישלון גדול עבורנו”.
Ərəbcə təfsirlər:
فَلَمَّا ذَهَبُواْ بِهِۦ وَأَجۡمَعُوٓاْ أَن يَجۡعَلُوهُ فِي غَيَٰبَتِ ٱلۡجُبِّۚ وَأَوۡحَيۡنَآ إِلَيۡهِ لَتُنَبِّئَنَّهُم بِأَمۡرِهِمۡ هَٰذَا وَهُمۡ لَا يَشۡعُرُونَ
15 וכאשר לקחו אותו, ולאחר שתכננו להשליכו לתוך הבור, אמרנו לו: “עוד תזכיר להם את המעשה הזה בלי שהם ירגישו”.
Ərəbcə təfsirlər:
وَجَآءُوٓ أَبَاهُمۡ عِشَآءٗ يَبۡكُونَ
16 וחזרו אל אביהם בערב בוכים,
Ərəbcə təfsirlər:
قَالُواْ يَٰٓأَبَانَآ إِنَّا ذَهَبۡنَا نَسۡتَبِقُ وَتَرَكۡنَا يُوسُفَ عِندَ مَتَٰعِنَا فَأَكَلَهُ ٱلذِّئۡبُۖ وَمَآ أَنتَ بِمُؤۡمِنٖ لَّنَا وَلَوۡ كُنَّا صَٰدِقِينَ
17 אמרו: "הוי, אבינו! אנו הלכנו להתחרות בינינו והשארנו את יוסף ליד כלינו, ואז אכל אותו הזאב, אך אתה לא תאמין לנו למרות שאנחנו אומרים את הצדק ״.
Ərəbcə təfsirlər:
وَجَآءُو عَلَىٰ قَمِيصِهِۦ بِدَمٖ كَذِبٖۚ قَالَ بَلۡ سَوَّلَتۡ لَكُمۡ أَنفُسُكُمۡ أَمۡرٗاۖ فَصَبۡرٞ جَمِيلٞۖ وَٱللَّهُ ٱلۡمُسۡتَعَانُ عَلَىٰ مَا تَصِفُونَ
18 והביאו את הבגדים של יוסף ועליהם דם מזויף. אמר (יעקוב): “הנפש שלכם הדיחה אתכם לעשות משהו מרושע! אך עליי להיות סבלן, ואללה יעזור לי על אשר תיארתם לי”.
Ərəbcə təfsirlər:
وَجَآءَتۡ سَيَّارَةٞ فَأَرۡسَلُواْ وَارِدَهُمۡ فَأَدۡلَىٰ دَلۡوَهُۥۖ قَالَ يَٰبُشۡرَىٰ هَٰذَا غُلَٰمٞۚ وَأَسَرُّوهُ بِضَٰعَةٗۚ وَٱللَّهُ عَلِيمُۢ بِمَا يَعۡمَلُونَ
19 והגיעה שיירה, ושלחו אחד מהם לשאוב מים. וכאשר הוא הוריד את הדלי שלו הוא קרא: “איזו בשורה! מצאתי נער בבור!” והם הסתירו אותו בתוך הסחורה שלהם, אך אללה ידע היטב מה הם עושים.
Ərəbcə təfsirlər:
وَشَرَوۡهُ بِثَمَنِۭ بَخۡسٖ دَرَٰهِمَ مَعۡدُودَةٖ وَكَانُواْ فِيهِ مِنَ ٱلزَّٰهِدِينَ
20 ומכרו אותו בעבור סכום זעום, בעבור מטבעות ספורים, וכה מעט הם העריכו אותו.
Ərəbcə təfsirlər:
وَقَالَ ٱلَّذِي ٱشۡتَرَىٰهُ مِن مِّصۡرَ لِٱمۡرَأَتِهِۦٓ أَكۡرِمِي مَثۡوَىٰهُ عَسَىٰٓ أَن يَنفَعَنَآ أَوۡ نَتَّخِذَهُۥ وَلَدٗاۚ وَكَذَٰلِكَ مَكَّنَّا لِيُوسُفَ فِي ٱلۡأَرۡضِ وَلِنُعَلِّمَهُۥ مِن تَأۡوِيلِ ٱلۡأَحَادِيثِۚ وَٱللَّهُ غَالِبٌ عَلَىٰٓ أَمۡرِهِۦ وَلَٰكِنَّ أَكۡثَرَ ٱلنَّاسِ لَا يَعۡلَمُونَ
21 האיש ממצרים אשר קנה אותו אמר לאשתו: “התייחסי אליו בכבוד, כי אולי הוא יועיל לנו או שנאמץ אותו כבננו”. וכך ביססנו את יוסף בארץ, כדי ללמד אותו לפרש אירועים. לאללה יש שלטון על הכול, ואולם רוב האנשים אינם יודעים זאת.
Ərəbcə təfsirlər:
وَلَمَّا بَلَغَ أَشُدَّهُۥٓ ءَاتَيۡنَٰهُ حُكۡمٗا وَعِلۡمٗاۚ وَكَذَٰلِكَ نَجۡزِي ٱلۡمُحۡسِنِينَ
22 וכאשר גדל (יוסף) ונהיה חזק הענקנו לו חכמה ודעת. אכן, כך נגמול למיטיבים
Ərəbcə təfsirlər:
وَرَٰوَدَتۡهُ ٱلَّتِي هُوَ فِي بَيۡتِهَا عَن نَّفۡسِهِۦ وَغَلَّقَتِ ٱلۡأَبۡوَٰبَ وَقَالَتۡ هَيۡتَ لَكَۚ قَالَ مَعَاذَ ٱللَّهِۖ إِنَّهُۥ رَبِّيٓ أَحۡسَنَ مَثۡوَايَۖ إِنَّهُۥ لَا يُفۡلِحُ ٱلظَّٰلِمُونَ
23 זאת (אשת השר הראשי של פרעה) אשר היה בביתה ניסתה לפתות אותו, ונעלה את הדלתות, ואמרה: “בוא אלי”. הוא אמר: “ישמור אותי אללה! אדוניי התייחס אליי בצורה מכובדת, וכי לעולם לא יצליחו המקפחים ״.
Ərəbcə təfsirlər:
وَلَقَدۡ هَمَّتۡ بِهِۦۖ وَهَمَّ بِهَا لَوۡلَآ أَن رَّءَا بُرۡهَٰنَ رَبِّهِۦۚ كَذَٰلِكَ لِنَصۡرِفَ عَنۡهُ ٱلسُّوٓءَ وَٱلۡفَحۡشَآءَۚ إِنَّهُۥ مِنۡ عِبَادِنَا ٱلۡمُخۡلَصِينَ
24 והיא חשקה בו, ואולי היה חושב להתמסר אליה אלמלא ראה את אות ריבונו. עשינו זאת כדי להרחיק את הרעה ואת התועבה ממנו. כי היה מעבדינו הנאמנים.
Ərəbcə təfsirlər:
وَٱسۡتَبَقَا ٱلۡبَابَ وَقَدَّتۡ قَمِيصَهُۥ مِن دُبُرٖ وَأَلۡفَيَا سَيِّدَهَا لَدَا ٱلۡبَابِۚ قَالَتۡ مَا جَزَآءُ مَنۡ أَرَادَ بِأَهۡلِكَ سُوٓءًا إِلَّآ أَن يُسۡجَنَ أَوۡ عَذَابٌ أَلِيمٞ
25 והוא רץ לקראת הדלת לברוח, אבל היא רצה אחריו לתפוס אותו, ואז היא קרעה את חולצתו מאחור. שניהם מצאו את בעלה מחכה ליד הדלת. אמרה: “מה דינו של מי שרצה לעשות מעשה תועבה עם אשתך, אם לא מאסר או עינוי כואב?”.
Ərəbcə təfsirlər:
قَالَ هِيَ رَٰوَدَتۡنِي عَن نَّفۡسِيۚ وَشَهِدَ شَاهِدٞ مِّنۡ أَهۡلِهَآ إِن كَانَ قَمِيصُهُۥ قُدَّ مِن قُبُلٖ فَصَدَقَتۡ وَهُوَ مِنَ ٱلۡكَٰذِبِينَ
26 אמר: “היא ניסתה לפתות אותי”, ועד מבני ביתה העיד: “אם חולצתו קרועה בחלקה הקדמי, הרי היא צודקת והוא מהמשקרים
Ərəbcə təfsirlər:
وَإِن كَانَ قَمِيصُهُۥ قُدَّ مِن دُبُرٖ فَكَذَبَتۡ وَهُوَ مِنَ ٱلصَّٰدِقِينَ
27 אך אם חולצתו קרועה בחלקה האחורי, הרי היא משקרת והוא מהצודקים”.
Ərəbcə təfsirlər:
فَلَمَّا رَءَا قَمِيصَهُۥ قُدَّ مِن دُبُرٖ قَالَ إِنَّهُۥ مِن كَيۡدِكُنَّۖ إِنَّ كَيۡدَكُنَّ عَظِيمٞ
28 וכאשר ראה (בעלה) כי חולצתו קרועה מאחור, אמר: ״ זה מהמזימות שלכן, ואכן המזימות שלכן נוראיות.
Ərəbcə təfsirlər:
يُوسُفُ أَعۡرِضۡ عَنۡ هَٰذَاۚ وَٱسۡتَغۡفِرِي لِذَنۢبِكِۖ إِنَّكِ كُنتِ مِنَ ٱلۡخَاطِـِٔينَ
29 יוסף, אל תשים לב לזה, ואת, בקשי סליחה על חטאייך, מפני שאכן היית מהחוטאים”.
Ərəbcə təfsirlər:
۞ وَقَالَ نِسۡوَةٞ فِي ٱلۡمَدِينَةِ ٱمۡرَأَتُ ٱلۡعَزِيزِ تُرَٰوِدُ فَتَىٰهَا عَن نَّفۡسِهِۦۖ قَدۡ شَغَفَهَا حُبًّاۖ إِنَّا لَنَرَىٰهَا فِي ضَلَٰلٖ مُّبِينٖ
30 ואמרו נשים בעיר: “אשת השר הראשי(של פרעה) חשקה במשרת שלה ורצתה לפתות אותו, אנו רואות שהיא בטעות ותעייה ברורה”
Ərəbcə təfsirlər:
فَلَمَّا سَمِعَتۡ بِمَكۡرِهِنَّ أَرۡسَلَتۡ إِلَيۡهِنَّ وَأَعۡتَدَتۡ لَهُنَّ مُتَّكَـٔٗا وَءَاتَتۡ كُلَّ وَٰحِدَةٖ مِّنۡهُنَّ سِكِّينٗا وَقَالَتِ ٱخۡرُجۡ عَلَيۡهِنَّۖ فَلَمَّا رَأَيۡنَهُۥٓ أَكۡبَرۡنَهُۥ وَقَطَّعۡنَ أَيۡدِيَهُنَّ وَقُلۡنَ حَٰشَ لِلَّهِ مَا هَٰذَا بَشَرًا إِنۡ هَٰذَآ إِلَّا مَلَكٞ كَرِيمٞ
31 וכאשר היא שמעה על דברי הרכילות שלהן, היא הזמינה אותן, והכינה להן מקום ישיבה נוח, ונתנה סכין ביד כל אחת, ואמרה: “צא אליהן”. וכאשר הנשים ראו את יוסף נדהמו מיופי מראהו עד כי חתכו את ידיהן, ואמרו: “ישמרנו אללה! אין זה בן־אדם. אין זה אלא מלאך אציל”.
Ərəbcə təfsirlər:
قَالَتۡ فَذَٰلِكُنَّ ٱلَّذِي لُمۡتُنَّنِي فِيهِۖ وَلَقَدۡ رَٰوَدتُّهُۥ عَن نَّفۡسِهِۦ فَٱسۡتَعۡصَمَۖ وَلَئِن لَّمۡ يَفۡعَلۡ مَآ ءَامُرُهُۥ لَيُسۡجَنَنَّ وَلَيَكُونٗا مِّنَ ٱلصَّٰغِرِينَ
32 אמרה: “הנה הוא זה אשר גיניתן אותי בגללו. אמנם רציתי לפתות אותו, אך הוא כבש את יצרו. ובכן, אם הוא לא יעשה מה שאני דורשת ממנו, הוא בטוח ייכלא ויושפל”.
Ərəbcə təfsirlər:
قَالَ رَبِّ ٱلسِّجۡنُ أَحَبُّ إِلَيَّ مِمَّا يَدۡعُونَنِيٓ إِلَيۡهِۖ وَإِلَّا تَصۡرِفۡ عَنِّي كَيۡدَهُنَّ أَصۡبُ إِلَيۡهِنَّ وَأَكُن مِّنَ ٱلۡجَٰهِلِينَ
33 אמר: “ריבוני! המאסר טוב לי ממה שהן מזמינות אותי לעשות, ואם לא תרחיק ממני את מזימותיהן, אכנע ואהיה בין הנבערים!”.
Ərəbcə təfsirlər:
فَٱسۡتَجَابَ لَهُۥ رَبُّهُۥ فَصَرَفَ عَنۡهُ كَيۡدَهُنَّۚ إِنَّهُۥ هُوَ ٱلسَّمِيعُ ٱلۡعَلِيمُ
34 ונענה לו ריבונו, והרחיק ממנו את מזימתן, כי הוא השומע והיודע הכול.
Ərəbcə təfsirlər:
ثُمَّ بَدَا لَهُم مِّنۢ بَعۡدِ مَا رَأَوُاْ ٱلۡأٓيَٰتِ لَيَسۡجُنُنَّهُۥ حَتَّىٰ حِينٖ
35 ואז, למרות שהם ראו את הסימנים (שהוא חף מפשע), הם החליטו לכלוא אותו לזמן־מה.
Ərəbcə təfsirlər:
وَدَخَلَ مَعَهُ ٱلسِّجۡنَ فَتَيَانِۖ قَالَ أَحَدُهُمَآ إِنِّيٓ أَرَىٰنِيٓ أَعۡصِرُ خَمۡرٗاۖ وَقَالَ ٱلۡأٓخَرُ إِنِّيٓ أَرَىٰنِيٓ أَحۡمِلُ فَوۡقَ رَأۡسِي خُبۡزٗا تَأۡكُلُ ٱلطَّيۡرُ مِنۡهُۖ نَبِّئۡنَا بِتَأۡوِيلِهِۦٓۖ إِنَّا نَرَىٰكَ مِنَ ٱلۡمُحۡسِنِينَ
36 ונכנסו אתו אל בית-הסוהר שני בחורים צעירים. אמר אחד מהם: “אני ראיתי(בחלומי) שאני סוחט ענבים לעשות יין”, והאחר אמר: ״ אני ראיתי (בחלום) שאני נושא לחם על ראשי ועוף אוכל ממנו ״. (שניהם אמרו): " הודע לנו את פירוש החלום, אנו רואים שאתה מהמיטיבים”.
Ərəbcə təfsirlər:
قَالَ لَا يَأۡتِيكُمَا طَعَامٞ تُرۡزَقَانِهِۦٓ إِلَّا نَبَّأۡتُكُمَا بِتَأۡوِيلِهِۦ قَبۡلَ أَن يَأۡتِيَكُمَاۚ ذَٰلِكُمَا مِمَّا عَلَّمَنِي رَبِّيٓۚ إِنِّي تَرَكۡتُ مِلَّةَ قَوۡمٖ لَّا يُؤۡمِنُونَ بِٱللَّهِ وَهُم بِٱلۡأٓخِرَةِ هُمۡ كَٰفِرُونَ
37 אמר: “כל מזון שנקבע מהאל כחלקכם, באפשרותי להסביר לשניכם את מהותו לפני הגיעו אליכם. זה הוא מה שלימדני ריבוני, כי אני נטשתי את הדת של אנשים אשר אינם מאמינים באללה, והם בעולם הבא אכן כופרים
Ərəbcə təfsirlər:
وَٱتَّبَعۡتُ مِلَّةَ ءَابَآءِيٓ إِبۡرَٰهِيمَ وَإِسۡحَٰقَ وَيَعۡقُوبَۚ مَا كَانَ لَنَآ أَن نُّشۡرِكَ بِٱللَّهِ مِن شَيۡءٖۚ ذَٰلِكَ مِن فَضۡلِ ٱللَّهِ عَلَيۡنَا وَعَلَى ٱلنَّاسِ وَلَٰكِنَّ أَكۡثَرَ ٱلنَّاسِ لَا يَشۡكُرُونَ
38 והאמנתי בדת אבותיי, אברהם, יצחק, ויעקוב, ואסור היה לנו לשתף עם אללה אף אליל. זה החסד של אללה עלינו ועל כל האנשים, ואולם רוב האנשים לא יכירו טובה.
Ərəbcə təfsirlər:
يَٰصَٰحِبَيِ ٱلسِّجۡنِ ءَأَرۡبَابٞ مُّتَفَرِّقُونَ خَيۡرٌ أَمِ ٱللَّهُ ٱلۡوَٰحِدُ ٱلۡقَهَّارُ
39 הוי, חבריי! בכלא, האם עבודת אלילים מפוזרים טובה יותר מעבודת אללה, האחד והכול יכול?
Ərəbcə təfsirlər:
مَا تَعۡبُدُونَ مِن دُونِهِۦٓ إِلَّآ أَسۡمَآءٗ سَمَّيۡتُمُوهَآ أَنتُمۡ وَءَابَآؤُكُم مَّآ أَنزَلَ ٱللَّهُ بِهَا مِن سُلۡطَٰنٍۚ إِنِ ٱلۡحُكۡمُ إِلَّا لِلَّهِ أَمَرَ أَلَّا تَعۡبُدُوٓاْ إِلَّآ إِيَّاهُۚ ذَٰلِكَ ٱلدِّينُ ٱلۡقَيِّمُ وَلَٰكِنَّ أَكۡثَرَ ٱلنَّاسِ لَا يَعۡلَمُونَ
40 מה שאתם עובדים מלבדו אינם אלא שמות שאתם ואביכם קראתם להם בלי כל רשות מאללה. השלטון בידי אללה לבדו, והוא ציווה שלא תעבדו זולתו, זו הדת המדויקת, אך רוב האנשים אינם יודעים.
Ərəbcə təfsirlər:
يَٰصَٰحِبَيِ ٱلسِّجۡنِ أَمَّآ أَحَدُكُمَا فَيَسۡقِي رَبَّهُۥ خَمۡرٗاۖ وَأَمَّا ٱلۡأٓخَرُ فَيُصۡلَبُ فَتَأۡكُلُ ٱلطَّيۡرُ مِن رَّأۡسِهِۦۚ قُضِيَ ٱلۡأَمۡرُ ٱلَّذِي فِيهِ تَسۡتَفۡتِيَانِ
41 הוי חבריי בכלא, אכן, אחד משניכם עתיד להגיש יין לאדונו, והשני ייצלב והציפורים יאכלו מראשו. כבר נחרץ הדבר אשר שאלתם עליו”.
Ərəbcə təfsirlər:
وَقَالَ لِلَّذِي ظَنَّ أَنَّهُۥ نَاجٖ مِّنۡهُمَا ٱذۡكُرۡنِي عِندَ رَبِّكَ فَأَنسَىٰهُ ٱلشَّيۡطَٰنُ ذِكۡرَ رَبِّهِۦ فَلَبِثَ فِي ٱلسِّجۡنِ بِضۡعَ سِنِينَ
42 אז אמר לאחד שחשב שהוא יינצל: “הזכר אותי בפני אדונך”. אך השטן גרם לו לשכוח להזכיר אותו בפני אדונו, והוא (יוסף) נשאר בבית-הסוהר למשך כמה שנים.
Ərəbcə təfsirlər:
وَقَالَ ٱلۡمَلِكُ إِنِّيٓ أَرَىٰ سَبۡعَ بَقَرَٰتٖ سِمَانٖ يَأۡكُلُهُنَّ سَبۡعٌ عِجَافٞ وَسَبۡعَ سُنۢبُلَٰتٍ خُضۡرٖ وَأُخَرَ يَابِسَٰتٖۖ يَٰٓأَيُّهَا ٱلۡمَلَأُ أَفۡتُونِي فِي رُءۡيَٰيَ إِن كُنتُمۡ لِلرُّءۡيَا تَعۡبُرُونَ
43 ואמר המלך: “(בחלום) ראיתי שבע פרות שמנות, והנה שבע פרות רזות אוכלות אותן, ושבע שיבולים ירוקות ושבע שיבולים יבשות. הוי, אנשים נכבדים! תנו דעתכם על אשר ראיתי, אם אתם יכולים לפרש חלומות”
Ərəbcə təfsirlər:
قَالُوٓاْ أَضۡغَٰثُ أَحۡلَٰمٖۖ وَمَا نَحۡنُ بِتَأۡوِيلِ ٱلۡأَحۡلَٰمِ بِعَٰلِمِينَ
44 הם אמרו: “אלה חלומות מבלבלים, ואין אנו יודעים לפרש חלומות כאלה”
Ərəbcə təfsirlər:
وَقَالَ ٱلَّذِي نَجَا مِنۡهُمَا وَٱدَّكَرَ بَعۡدَ أُمَّةٍ أَنَا۠ أُنَبِّئُكُم بِتَأۡوِيلِهِۦ فَأَرۡسِلُونِ
45. והאחד מהשניים אשר ניצל, נזכר (ביוסף) אחרי זמן מה, ואמר: “אני אודיע לכם את פשרו, תנו לי ללכת (אל יוסף)”.
Ərəbcə təfsirlər:
يُوسُفُ أَيُّهَا ٱلصِّدِّيقُ أَفۡتِنَا فِي سَبۡعِ بَقَرَٰتٖ سِمَانٖ يَأۡكُلُهُنَّ سَبۡعٌ عِجَافٞ وَسَبۡعِ سُنۢبُلَٰتٍ خُضۡرٖ وَأُخَرَ يَابِسَٰتٖ لَّعَلِّيٓ أَرۡجِعُ إِلَى ٱلنَّاسِ لَعَلَّهُمۡ يَعۡلَمُونَ
46 (אמר לו): “הוי, יוסף הצדיק! מה דעתך על שבע פרות שמנות הנאכלות משבע (פרות) רזות, ושבע שבולים ירוקות לצד שבע שיבולים יבשות. אמור לי כדי שאוכל לחזור לאנשים כדי שידעו”.
Ərəbcə təfsirlər:
قَالَ تَزۡرَعُونَ سَبۡعَ سِنِينَ دَأَبٗا فَمَا حَصَدتُّمۡ فَذَرُوهُ فِي سُنۢبُلِهِۦٓ إِلَّا قَلِيلٗا مِّمَّا تَأۡكُلُونَ
47 אמר: “שבע שנים אתם זורעים כרגיל, אך את מה שתקצרו תאחסנו, מלבד כמות קטנה אשר ממנה תאכלו.
Ərəbcə təfsirlər:
ثُمَّ يَأۡتِي مِنۢ بَعۡدِ ذَٰلِكَ سَبۡعٞ شِدَادٞ يَأۡكُلۡنَ مَا قَدَّمۡتُمۡ لَهُنَّ إِلَّا قَلِيلٗا مِّمَّا تُحۡصِنُونَ
48 אחריהן יבואו שבע שנים קשות שתאכלנה (שתצרכו במהלכן) את כל מה שחסכתם פרס לכמות קטנה אשר אותה תשמרו,
Ərəbcə təfsirlər:
ثُمَّ يَأۡتِي مِنۢ بَعۡدِ ذَٰلِكَ عَامٞ فِيهِ يُغَاثُ ٱلنَّاسُ وَفِيهِ يَعۡصِرُونَ
49 אז תבוא שנה שבה יירד גשם, ובה יהיה שפע בפרי”.
Ərəbcə təfsirlər:
وَقَالَ ٱلۡمَلِكُ ٱئۡتُونِي بِهِۦۖ فَلَمَّا جَآءَهُ ٱلرَّسُولُ قَالَ ٱرۡجِعۡ إِلَىٰ رَبِّكَ فَسۡـَٔلۡهُ مَا بَالُ ٱلنِّسۡوَةِ ٱلَّٰتِي قَطَّعۡنَ أَيۡدِيَهُنَّۚ إِنَّ رَبِّي بِكَيۡدِهِنَّ عَلِيمٞ
50 ואמר המלך: “הביאו אותו אליי!”. כאשר בא השליח אל יוסף, אמר יוסף: “חזור אל אדונך ושאל אותו על הנשים אשר חתכו את ידיהן. אכן, ריבוני יודע את מזימותיהן”.
Ərəbcə təfsirlər:
قَالَ مَا خَطۡبُكُنَّ إِذۡ رَٰوَدتُّنَّ يُوسُفَ عَن نَّفۡسِهِۦۚ قُلۡنَ حَٰشَ لِلَّهِ مَا عَلِمۡنَا عَلَيۡهِ مِن سُوٓءٖۚ قَالَتِ ٱمۡرَأَتُ ٱلۡعَزِيزِ ٱلۡـَٰٔنَ حَصۡحَصَ ٱلۡحَقُّ أَنَا۠ رَٰوَدتُّهُۥ عَن نَّفۡسِهِۦ وَإِنَّهُۥ لَمِنَ ٱلصَّٰدِقِينَ
51 אמר: ״ מה הייתה כוונתכן ברכילותכן על יוסף?”, אמרו: “חלילה לנו מאללה! אין אנו יודעות עליו כל רע”. אז אמרה אשת השר הראשי(של פרעה): “עתה ייצא הצדק לאור, אני ניסיתי לפתות אותו, והוא אכן מהצדיקים,
Ərəbcə təfsirlər:
ذَٰلِكَ لِيَعۡلَمَ أَنِّي لَمۡ أَخُنۡهُ بِٱلۡغَيۡبِ وَأَنَّ ٱللَّهَ لَا يَهۡدِي كَيۡدَ ٱلۡخَآئِنِينَ
52 ״ כדי שיידע כי לא בגדתי בו בסתר, וכי אללה לא ידריך את תחבולת הבוגדים”
Ərəbcə təfsirlər:
۞ وَمَآ أُبَرِّئُ نَفۡسِيٓۚ إِنَّ ٱلنَّفۡسَ لَأَمَّارَةُۢ بِٱلسُّوٓءِ إِلَّا مَا رَحِمَ رَبِّيٓۚ إِنَّ رَبِّي غَفُورٞ رَّحِيمٞ
53 ואינני מזכה את עצמי, כי היצר של האדם מדיח אותו לעשות את הרע, פרס לאשר עליו ירחם ריבוני. כי ריבוני הוא הסלחן והרחום.
Ərəbcə təfsirlər:
وَقَالَ ٱلۡمَلِكُ ٱئۡتُونِي بِهِۦٓ أَسۡتَخۡلِصۡهُ لِنَفۡسِيۖ فَلَمَّا كَلَّمَهُۥ قَالَ إِنَّكَ ٱلۡيَوۡمَ لَدَيۡنَا مَكِينٌ أَمِينٞ
54 ואמר המלך: “הביאו אותו אליי ואקח אותו לעצמי ״. וכאשר הוא בא, המלך אמר לו: “הנך מהיום תשכון אתנו, ואמין בשבילנו”.
Ərəbcə təfsirlər:
قَالَ ٱجۡعَلۡنِي عَلَىٰ خَزَآئِنِ ٱلۡأَرۡضِۖ إِنِّي حَفِيظٌ عَلِيمٞ
55 אז אמר: ״ מנה אותי אחראי למאגרי הארץ, כי אני שומר מסור ובעל ידע רב”
Ərəbcə təfsirlər:
وَكَذَٰلِكَ مَكَّنَّا لِيُوسُفَ فِي ٱلۡأَرۡضِ يَتَبَوَّأُ مِنۡهَا حَيۡثُ يَشَآءُۚ نُصِيبُ بِرَحۡمَتِنَا مَن نَّشَآءُۖ وَلَا نُضِيعُ أَجۡرَ ٱلۡمُحۡسِنِينَ
56 וכך ביססנו את מעמדו של יוסף בארץ, להתהלך בתוכה בכל מקום אשר ירצה, וכך נעניק רחמינו לאשר נרצה ולא נגרע משכרם של המיטיבים,
Ərəbcə təfsirlər:
وَلَأَجۡرُ ٱلۡأٓخِرَةِ خَيۡرٞ لِّلَّذِينَ ءَامَنُواْ وَكَانُواْ يَتَّقُونَ
57 ואולם גמול העולם הבא טוב יותר לאלה אשר האמינו והיו יראים (מאללה).
Ərəbcə təfsirlər:
وَجَآءَ إِخۡوَةُ يُوسُفَ فَدَخَلُواْ عَلَيۡهِ فَعَرَفَهُمۡ وَهُمۡ لَهُۥ مُنكِرُونَ
58 והאחים של יוסף הגיעו והציגו את עצמם לפניו, הוא הכיר אותם, אך הם לא הכירו אותו.
Ərəbcə təfsirlər:
وَلَمَّا جَهَّزَهُم بِجَهَازِهِمۡ قَالَ ٱئۡتُونِي بِأَخٖ لَّكُم مِّنۡ أَبِيكُمۡۚ أَلَا تَرَوۡنَ أَنِّيٓ أُوفِي ٱلۡكَيۡلَ وَأَنَا۠ خَيۡرُ ٱلۡمُنزِلِينَ
59 אולם לאחר שסיפק להם את צורכיהם, אמר: “הביאו אליי את אחיכם מצד אביכם. הלא תראו כי אני מעניק את המידה במלואה, וכי אני המועדף שבמארחים,
Ərəbcə təfsirlər:
فَإِن لَّمۡ تَأۡتُونِي بِهِۦ فَلَا كَيۡلَ لَكُمۡ عِندِي وَلَا تَقۡرَبُونِ
60 ואם לא תביאו אותו אליי, לא תהיה לכם עוד תבואה מאתי ולא תוכלו להגיע אלי יותר”.
Ərəbcə təfsirlər:
قَالُواْ سَنُرَٰوِدُ عَنۡهُ أَبَاهُ وَإِنَّا لَفَٰعِلُونَ
61 הם אמרו: “ננסה לשכנע את אביו לשלוח אותו אתנו, ואכן נעשה כמיטב יכולתנו!”
Ərəbcə təfsirlər:
وَقَالَ لِفِتۡيَٰنِهِ ٱجۡعَلُواْ بِضَٰعَتَهُمۡ فِي رِحَالِهِمۡ لَعَلَّهُمۡ يَعۡرِفُونَهَآ إِذَا ٱنقَلَبُوٓاْ إِلَىٰٓ أَهۡلِهِمۡ لَعَلَّهُمۡ يَرۡجِعُونَ
62 ואמר (יוסף) למשרתיו: “שימו את כספם באמתחותיהם למען ימצאוהו בשובם למשפחותיהם, אולי יחזרו”.
Ərəbcə təfsirlər:
فَلَمَّا رَجَعُوٓاْ إِلَىٰٓ أَبِيهِمۡ قَالُواْ يَٰٓأَبَانَا مُنِعَ مِنَّا ٱلۡكَيۡلُ فَأَرۡسِلۡ مَعَنَآ أَخَانَا نَكۡتَلۡ وَإِنَّا لَهُۥ لَحَٰفِظُونَ
63 וכשחזרו אל אביהם הם אמרו: “הוי, אבינו! נמנע המזון מאתנו, על כן לח עמנו את אחינו למען נביא סחורה. ואנו עליו שומרים”.
Ərəbcə təfsirlər:
قَالَ هَلۡ ءَامَنُكُمۡ عَلَيۡهِ إِلَّا كَمَآ أَمِنتُكُمۡ عَلَىٰٓ أَخِيهِ مِن قَبۡلُ فَٱللَّهُ خَيۡرٌ حَٰفِظٗاۖ وَهُوَ أَرۡحَمُ ٱلرَّٰحِمِينَ
64 אמר (יעקוב): “האוכל להאמין לכם שתשמרו עליו כשם שהאמנתי לכם שתשמרו על אחיו לפני זה? אללה הוא הטוב שבשומרים והוא הרחום שברחומים”.
Ərəbcə təfsirlər:
وَلَمَّا فَتَحُواْ مَتَٰعَهُمۡ وَجَدُواْ بِضَٰعَتَهُمۡ رُدَّتۡ إِلَيۡهِمۡۖ قَالُواْ يَٰٓأَبَانَا مَا نَبۡغِيۖ هَٰذِهِۦ بِضَٰعَتُنَا رُدَّتۡ إِلَيۡنَاۖ وَنَمِيرُ أَهۡلَنَا وَنَحۡفَظُ أَخَانَا وَنَزۡدَادُ كَيۡلَ بَعِيرٖۖ ذَٰلِكَ كَيۡلٞ يَسِيرٞ
65 וכאשר פתחו את אמתחותיהם, והנה מצאו שכספם הוחזר אליהם. והם אמרו: “הוי, אבינו! מה עוד נבקש! הנה כספנו הוחזר אלינו, ונוכל לפרנס את משפחותינו, ונשמור על אחינו, ונקבל משא טוב יותר, מה שהבאנו כעת זה רק מעט.”
Ərəbcə təfsirlər:
قَالَ لَنۡ أُرۡسِلَهُۥ مَعَكُمۡ حَتَّىٰ تُؤۡتُونِ مَوۡثِقٗا مِّنَ ٱللَّهِ لَتَأۡتُنَّنِي بِهِۦٓ إِلَّآ أَن يُحَاطَ بِكُمۡۖ فَلَمَّآ ءَاتَوۡهُ مَوۡثِقَهُمۡ قَالَ ٱللَّهُ عَلَىٰ مَا نَقُولُ وَكِيلٞ
66 אמר: “אני לא אשלח אותו אתכם אלא לאחר שתתחייבו בשבועה לפני אללה שתחזירו אותו אליי, אלא אם כן לא תוכלו להגן אפילו על עצמכם”. וכאשר נשבעו לו, אמר: “אללה מפקח על אשר הסכמנו”.
Ərəbcə təfsirlər:
وَقَالَ يَٰبَنِيَّ لَا تَدۡخُلُواْ مِنۢ بَابٖ وَٰحِدٖ وَٱدۡخُلُواْ مِنۡ أَبۡوَٰبٖ مُّتَفَرِّقَةٖۖ وَمَآ أُغۡنِي عَنكُم مِّنَ ٱللَّهِ مِن شَيۡءٍۖ إِنِ ٱلۡحُكۡمُ إِلَّا لِلَّهِۖ عَلَيۡهِ تَوَكَّلۡتُۖ وَعَلَيۡهِ فَلۡيَتَوَكَّلِ ٱلۡمُتَوَكِّلُونَ
67 ואמר: “הוי, בניי! אל תכנסו משער אחד אלא משערים שונים, אינני יכול לעזור לכם בכלל בפני (גורל) אללה. כי ההחלטה בידו, ועליו אסמוך, ועליו יישענו הנסמכים”.
Ərəbcə təfsirlər:
وَلَمَّا دَخَلُواْ مِنۡ حَيۡثُ أَمَرَهُمۡ أَبُوهُم مَّا كَانَ يُغۡنِي عَنۡهُم مِّنَ ٱللَّهِ مِن شَيۡءٍ إِلَّا حَاجَةٗ فِي نَفۡسِ يَعۡقُوبَ قَضَىٰهَاۚ وَإِنَّهُۥ لَذُو عِلۡمٖ لِّمَا عَلَّمۡنَٰهُ وَلَٰكِنَّ أَكۡثَرَ ٱلنَّاسِ لَا يَعۡلَمُونَ
68 וכאשר נכנסו כפי שאמר להם אביהם, ואכן לא הייתה להם שום יכולת בפני (גורל) אללה. זו הייתה רק משאלה בלב של יעקוב אשר הוא הביע. הוא היה בעל ידע אשר הענקנו לו, אבל רוב האנשים אינם יודעים.
Ərəbcə təfsirlər:
وَلَمَّا دَخَلُواْ عَلَىٰ يُوسُفَ ءَاوَىٰٓ إِلَيۡهِ أَخَاهُۖ قَالَ إِنِّيٓ أَنَا۠ أَخُوكَ فَلَا تَبۡتَئِسۡ بِمَا كَانُواْ يَعۡمَلُونَ
69 כאשר (האחים) נכנסו אל יוסף, הוא קיבץ אליו את אחיו(בנימין), אמר לו: “אכן, אני אחיך, אך אל תצטער על אשר הם היו עושים”.
Ərəbcə təfsirlər:
فَلَمَّا جَهَّزَهُم بِجَهَازِهِمۡ جَعَلَ ٱلسِّقَايَةَ فِي رَحۡلِ أَخِيهِ ثُمَّ أَذَّنَ مُؤَذِّنٌ أَيَّتُهَا ٱلۡعِيرُ إِنَّكُمۡ لَسَٰرِقُونَ
70 ולאחר שסיפק את צורכיהם במזון, הוא הניח את כוס המשקל באמתחת אחיו. אז כרוז קרא: “אתם אנשי השיירה! גנבים אתם!”.
Ərəbcə təfsirlər:
قَالُواْ وَأَقۡبَلُواْ عَلَيۡهِم مَّاذَا تَفۡقِدُونَ
71 אמרו ופנו אליהם: “ומה אבד לכם?”,
Ərəbcə təfsirlər:
قَالُواْ نَفۡقِدُ صُوَاعَ ٱلۡمَلِكِ وَلِمَن جَآءَ بِهِۦ حِمۡلُ بَعِيرٖ وَأَنَا۠ بِهِۦ زَعِيمٞ
72 אמרו: “אבד לנו הגביע של המלך, ומי שיחזיר אותו יקבל משא של גמל נוסף, וזה באחריותי ״.
Ərəbcə təfsirlər:
قَالُواْ تَٱللَّهِ لَقَدۡ عَلِمۡتُم مَّا جِئۡنَا لِنُفۡسِدَ فِي ٱلۡأَرۡضِ وَمَا كُنَّا سَٰرِقِينَ
73 אמרו (האחים): “אנו נשבעים באללה! ואתם כבר יודעים כי לא באנו להשחית בארץ וכי אין אנו גנבים”.
Ərəbcə təfsirlər:
قَالُواْ فَمَا جَزَٰٓؤُهُۥٓ إِن كُنتُمۡ كَٰذِبِينَ
74 אז אמרו(אנשיו של יוסף): “ומה הוא עונשו של הגנב, אם אתם משקרים?”.
Ərəbcə təfsirlər:
قَالُواْ جَزَٰٓؤُهُۥ مَن وُجِدَ فِي رَحۡلِهِۦ فَهُوَ جَزَٰٓؤُهُۥۚ كَذَٰلِكَ نَجۡزِي ٱلظَّٰلِمِينَ
75 אמרו (האחים): “העונש המגיע לזה שבאמתחתו תימצא הגניבה, זה שהוא יהיה לעבד, כך אנו מענישים את המקפחים”.
Ərəbcə təfsirlər:
فَبَدَأَ بِأَوۡعِيَتِهِمۡ قَبۡلَ وِعَآءِ أَخِيهِ ثُمَّ ٱسۡتَخۡرَجَهَا مِن وِعَآءِ أَخِيهِۚ كَذَٰلِكَ كِدۡنَا لِيُوسُفَۖ مَا كَانَ لِيَأۡخُذَ أَخَاهُ فِي دِينِ ٱلۡمَلِكِ إِلَّآ أَن يَشَآءَ ٱللَّهُۚ نَرۡفَعُ دَرَجَٰتٖ مَّن نَّشَآءُۗ وَفَوۡقَ كُلِّ ذِي عِلۡمٍ عَلِيمٞ
76 אז הוא התחיל (לחפש) באמתחות של אחיו לפני שחיפש (באמתחת) של אחיו, ולבסוף הוציא אותו (הגביע) מאמתחתו של אחיו(בנימין), אכן הדרכנו את יוסף אל התחבולה הזאת, משום שלא היה ביכולתו לפי דין המלך לקחת את אחיו בלי סיבה, אלא אם ירצה אללה. אנחנו מעלים בדרגות את אשר נרצה, ומעל כל איש דעת מצוי מי שהוא בעל דעת בקי ממנו.
Ərəbcə təfsirlər:
۞ قَالُوٓاْ إِن يَسۡرِقۡ فَقَدۡ سَرَقَ أَخٞ لَّهُۥ مِن قَبۡلُۚ فَأَسَرَّهَا يُوسُفُ فِي نَفۡسِهِۦ وَلَمۡ يُبۡدِهَا لَهُمۡۚ قَالَ أَنتُمۡ شَرّٞ مَّكَانٗاۖ وَٱللَّهُ أَعۡلَمُ بِمَا تَصِفُونَ
77 ואז אמרו האחים: “אם הוא גנב אז בסח גם אחיו (יוסף) גנב לפניו!”. יוסף(שמע אותם, אך) שמר זאת בליבו ולא העיר להם על כך, ואמר: (בליבו), “המעמד שלכם הוא הרבה יותר גרוע ממה שאתם אומרים ואללה יודע יותר ממה אשר אתם מתארים”.
Ərəbcə təfsirlər:
قَالُواْ يَٰٓأَيُّهَا ٱلۡعَزِيزُ إِنَّ لَهُۥٓ أَبٗا شَيۡخٗا كَبِيرٗا فَخُذۡ أَحَدَنَا مَكَانَهُۥٓۖ إِنَّا نَرَىٰكَ مِنَ ٱلۡمُحۡسِنِينَ
78 אז אמרו (האחים): ״ כבוד השליט! יש לו אב זקן וישיש, על כן קח לך אחד מאתנו במקומו, רואים אנו כי אתה איש רב חסד”
Ərəbcə təfsirlər:
قَالَ مَعَاذَ ٱللَّهِ أَن نَّأۡخُذَ إِلَّا مَن وَجَدۡنَا مَتَٰعَنَا عِندَهُۥٓ إِنَّآ إِذٗا لَّظَٰلِمُونَ
79 אמר: “ישמרנו אללה! לא ניקח אלא את זה אשר אצלו מצאנו את חפצנו, אחרת אנו נהיה מקפחים ״.
Ərəbcə təfsirlər:
فَلَمَّا ٱسۡتَيۡـَٔسُواْ مِنۡهُ خَلَصُواْ نَجِيّٗاۖ قَالَ كَبِيرُهُمۡ أَلَمۡ تَعۡلَمُوٓاْ أَنَّ أَبَاكُمۡ قَدۡ أَخَذَ عَلَيۡكُم مَّوۡثِقٗا مِّنَ ٱللَّهِ وَمِن قَبۡلُ مَا فَرَّطتُمۡ فِي يُوسُفَۖ فَلَنۡ أَبۡرَحَ ٱلۡأَرۡضَ حَتَّىٰ يَأۡذَنَ لِيٓ أَبِيٓ أَوۡ يَحۡكُمَ ٱللَّهُ لِيۖ وَهُوَ خَيۡرُ ٱلۡحَٰكِمِينَ
80 לאחר שהם איבדו תקווה מזה, הם התייעצו ביניהם. אמר האח הגדול שבהם: “אתם יודעים כי אביכם קיבל מכם התחייבות בשמו של אללה, וכבר קודם לא קיימתם את הבטחתכם כלפי יוסף. לכן אני לא אעזוב את הארץ הזאת עד שירשה לי אבי, או עד אשר יצווה אותי אללה, כי הוא הטוב שבשופטים.
Ərəbcə təfsirlər:
ٱرۡجِعُوٓاْ إِلَىٰٓ أَبِيكُمۡ فَقُولُواْ يَٰٓأَبَانَآ إِنَّ ٱبۡنَكَ سَرَقَ وَمَا شَهِدۡنَآ إِلَّا بِمَا عَلِمۡنَا وَمَا كُنَّا لِلۡغَيۡبِ حَٰفِظِينَ
81 שובו אל אביכם והגידו לו, הוי אבינו! בנך אכן גנב, ורק על אשר ידענו נעיד ואין אנו יודעים את הנסתר,
Ərəbcə təfsirlər:
وَسۡـَٔلِ ٱلۡقَرۡيَةَ ٱلَّتِي كُنَّا فِيهَا وَٱلۡعِيرَ ٱلَّتِيٓ أَقۡبَلۡنَا فِيهَاۖ وَإِنَّا لَصَٰدِقُونَ
82 ושאל את אנשי העיר אשר היינו בה ואת אנשי השיירה אשר באנו בה. אנו אכן אומרים את הצדק!”
Ərəbcə təfsirlər:
قَالَ بَلۡ سَوَّلَتۡ لَكُمۡ أَنفُسُكُمۡ أَمۡرٗاۖ فَصَبۡرٞ جَمِيلٌۖ عَسَى ٱللَّهُ أَن يَأۡتِيَنِي بِهِمۡ جَمِيعًاۚ إِنَّهُۥ هُوَ ٱلۡعَلِيمُ ٱلۡحَكِيمُ
83 אמר: “לבכם השיאכם לעולל דבר-מה. עלי להתאזר בסבלנות, ויתכן שאללה יחזיר את כולם אליי, כי הוא היודע והחכם”.
Ərəbcə təfsirlər:
وَتَوَلَّىٰ عَنۡهُمۡ وَقَالَ يَٰٓأَسَفَىٰ عَلَىٰ يُوسُفَ وَٱبۡيَضَّتۡ عَيۡنَاهُ مِنَ ٱلۡحُزۡنِ فَهُوَ كَظِيمٞ
84 ואז התרחק מהם (והרהר): “יגוני גדול ביותר על אובדנו של יוסף”. העיניים שלו חשכו מרוב עצב, והוא כולו התמלא בצער ויגון.
Ərəbcə təfsirlər:
قَالُواْ تَٱللَّهِ تَفۡتَؤُاْ تَذۡكُرُ يُوسُفَ حَتَّىٰ تَكُونَ حَرَضًا أَوۡ تَكُونَ مِنَ ٱلۡهَٰلِكِينَ
85 אמרו: “באללה! האם לא תפסיק להזכיר את יוסף עד שייגמר לך הכוח או תמות?”
Ərəbcə təfsirlər:
قَالَ إِنَّمَآ أَشۡكُواْ بَثِّي وَحُزۡنِيٓ إِلَى ٱللَّهِ وَأَعۡلَمُ مِنَ ٱللَّهِ مَا لَا تَعۡلَمُونَ
86 אמר להם: “אני רק מתלונן על צערי ויגוני לאללה, אללה גרם לי לדעת דברים שאינכם יודעים”.
Ərəbcə təfsirlər:
يَٰبَنِيَّ ٱذۡهَبُواْ فَتَحَسَّسُواْ مِن يُوسُفَ وَأَخِيهِ وَلَا تَاْيۡـَٔسُواْ مِن رَّوۡحِ ٱللَّهِۖ إِنَّهُۥ لَا يَاْيۡـَٔسُ مِن رَّوۡحِ ٱللَّهِ إِلَّا ٱلۡقَوۡمُ ٱلۡكَٰفِرُونَ
87 “הוי, בניי! לכו ובקשו לגלות ידיעות על יוסף ועל אחיו, ואל התייאשו מן הרחמנות של אללה, כי רק אנשים כופרים מתייאשים מהרחמנות של אללה”.
Ərəbcə təfsirlər:
فَلَمَّا دَخَلُواْ عَلَيۡهِ قَالُواْ يَٰٓأَيُّهَا ٱلۡعَزِيزُ مَسَّنَا وَأَهۡلَنَا ٱلضُّرُّ وَجِئۡنَا بِبِضَٰعَةٖ مُّزۡجَىٰةٖ فَأَوۡفِ لَنَا ٱلۡكَيۡلَ وَتَصَدَّقۡ عَلَيۡنَآۖ إِنَّ ٱللَّهَ يَجۡزِي ٱلۡمُتَصَدِّقِينَ
88 וכאשר נכנסו אליו (אל יוסף) אמרו: “הוי כבוד השליט! מצוקה פגעה בנו ובבני ביתנו, והבאנו מעט כסף, תן לנו בבקשה מידת מזון מלאה או עשה צדקה עמנו, כי אללה גומל לנותני צדקה”.
Ərəbcə təfsirlər:
قَالَ هَلۡ عَلِمۡتُم مَّا فَعَلۡتُم بِيُوسُفَ وَأَخِيهِ إِذۡ أَنتُمۡ جَٰهِلُونَ
89 (יוסף) אמו להם: “האם אתם זוכרים את מה שעשיתם ליוסף ולאחיו בהיותכם נבערים?”
Ərəbcə təfsirlər:
قَالُوٓاْ أَءِنَّكَ لَأَنتَ يُوسُفُۖ قَالَ أَنَا۠ يُوسُفُ وَهَٰذَآ أَخِيۖ قَدۡ مَنَّ ٱللَّهُ عَلَيۡنَآۖ إِنَّهُۥ مَن يَتَّقِ وَيَصۡبِرۡ فَإِنَّ ٱللَّهَ لَا يُضِيعُ أَجۡرَ ٱلۡمُحۡسِنِينَ
90 הם אמרו: “האם אתה בצדק יוסף!”, אז הוא אמו להם: “אכן, אני יוסף וזה אחי, אללה העניק לנו חסד הצדק הוא שאללה לא יגווע מהגמול של המכזיבים”.
Ərəbcə təfsirlər:
قَالُواْ تَٱللَّهِ لَقَدۡ ءَاثَرَكَ ٱللَّهُ عَلَيۡنَا وَإِن كُنَّا لَخَٰطِـِٔينَ
91 הם אמרו: “באללה! אכן אללה רומם אותו מעלינו, ואנו אכן היינו חוטאים”.
Ərəbcə təfsirlər:
قَالَ لَا تَثۡرِيبَ عَلَيۡكُمُ ٱلۡيَوۡمَۖ يَغۡفِرُ ٱللَّهُ لَكُمۡۖ وَهُوَ أَرۡحَمُ ٱلرَّٰحِمِينَ
92 אמו: “היום אין אשמה עליכם, ואללה יסלח לכם, כי הוא הרחום ברחומים.
Ərəbcə təfsirlər:
ٱذۡهَبُواْ بِقَمِيصِي هَٰذَا فَأَلۡقُوهُ عَلَىٰ وَجۡهِ أَبِي يَأۡتِ بَصِيرٗا وَأۡتُونِي بِأَهۡلِكُمۡ أَجۡمَعِينَ
93 קחו את חולצתי זו והניחוה על פני אבי וכן יאירו עיניו, אחו כן הביאו את כל בני ביתכם”.
Ərəbcə təfsirlər:
وَلَمَّا فَصَلَتِ ٱلۡعِيرُ قَالَ أَبُوهُمۡ إِنِّي لَأَجِدُ رِيحَ يُوسُفَۖ لَوۡلَآ أَن تُفَنِّدُونِ
94 כאשר יצאה השיירה, אמו אביהם: “אולי תחשבו שאני מדמיין, אן בוודאות הרחתי את הריח של יוסף..”.
Ərəbcə təfsirlər:
قَالُواْ تَٱللَّهِ إِنَّكَ لَفِي ضَلَٰلِكَ ٱلۡقَدِيمِ
95 אמרו: “באללה! עדיין אכן אתה שקוע בטעותך הקודמת”.
Ərəbcə təfsirlər:
فَلَمَّآ أَن جَآءَ ٱلۡبَشِيرُ أَلۡقَىٰهُ عَلَىٰ وَجۡهِهِۦ فَٱرۡتَدَّ بَصِيرٗاۖ قَالَ أَلَمۡ أَقُل لَّكُمۡ إِنِّيٓ أَعۡلَمُ مِنَ ٱللَّهِ مَا لَا تَعۡلَمُونَ
96 כאשר הגיעה הבשורה הטובה והניחו את החולצה של יוסף על פניו(של יעקוב), הוא שב לראות, ואז אמר: “הלא אמרתי לכם, כי אני יודע מאללה את אשר אינכם יודעים?!”
Ərəbcə təfsirlər:
قَالُواْ يَٰٓأَبَانَا ٱسۡتَغۡفِرۡ لَنَا ذُنُوبَنَآ إِنَّا كُنَّا خَٰطِـِٔينَ
97 הם אמרו: ״ הוי, אבינו! בקש למעננו סליחה מאללה על חטאינו, כי אכן היינו חוטאים”.
Ərəbcə təfsirlər:
قَالَ سَوۡفَ أَسۡتَغۡفِرُ لَكُمۡ رَبِّيٓۖ إِنَّهُۥ هُوَ ٱلۡغَفُورُ ٱلرَّحِيمُ
98 אמו: “אבקש מריבוני לסלוח לכם, כי הוא הסולח והרחום”.
Ərəbcə təfsirlər:
فَلَمَّا دَخَلُواْ عَلَىٰ يُوسُفَ ءَاوَىٰٓ إِلَيۡهِ أَبَوَيۡهِ وَقَالَ ٱدۡخُلُواْ مِصۡرَ إِن شَآءَ ٱللَّهُ ءَامِنِينَ
99 וכאשר הם נכנסו אל יוסף, הוא קיבץ אליו את הוויו ואמו להם: “היו ברוכים במצרים, אם ירצה אללה”.
Ərəbcə təfsirlər:
وَرَفَعَ أَبَوَيۡهِ عَلَى ٱلۡعَرۡشِ وَخَرُّواْ لَهُۥ سُجَّدٗاۖ وَقَالَ يَٰٓأَبَتِ هَٰذَا تَأۡوِيلُ رُءۡيَٰيَ مِن قَبۡلُ قَدۡ جَعَلَهَا رَبِّي حَقّٗاۖ وَقَدۡ أَحۡسَنَ بِيٓ إِذۡ أَخۡرَجَنِي مِنَ ٱلسِّجۡنِ وَجَآءَ بِكُم مِّنَ ٱلۡبَدۡوِ مِنۢ بَعۡدِ أَن نَّزَغَ ٱلشَّيۡطَٰنُ بَيۡنِي وَبَيۡنَ إِخۡوَتِيٓۚ إِنَّ رَبِّي لَطِيفٞ لِّمَا يَشَآءُۚ إِنَّهُۥ هُوَ ٱلۡعَلِيمُ ٱلۡحَكِيمُ
100 ואז הוא העלה את הוריו על כיסא הכבוד וכולם סגדו לו. ואמר “אבא! הנה פשר חלומי, ריבוני הגשים אותו, הוא עשה אתי חסד כאשר הוא שחרר אותי מבית הסוהר, והביאו אתכם אליי מן המדבר, לאחר שהשטן גרם פירוד ביני לבין אחיי, כי ריבוני המיטיב והעושה חסד למי שהוא רוצה, והוא היודע והחכם.
Ərəbcə təfsirlər:
۞ رَبِّ قَدۡ ءَاتَيۡتَنِي مِنَ ٱلۡمُلۡكِ وَعَلَّمۡتَنِي مِن تَأۡوِيلِ ٱلۡأَحَادِيثِۚ فَاطِرَ ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَٱلۡأَرۡضِ أَنتَ وَلِيِّۦ فِي ٱلدُّنۡيَا وَٱلۡأٓخِرَةِۖ تَوَفَّنِي مُسۡلِمٗا وَأَلۡحِقۡنِي بِٱلصَّٰلِحِينَ
101 ריבוני! אתה הענקת לי מלכות ולימדתני את פשר החלומות. אתה בורא השמים והארץ, והאדון שלי בעולם- הזה ובעולם-הבא. הבא עליי את המוות בעודי מוסלם (מתמסר), וצרפני אל הישרים”.
Ərəbcə təfsirlər:
ذَٰلِكَ مِنۡ أَنۢبَآءِ ٱلۡغَيۡبِ نُوحِيهِ إِلَيۡكَۖ وَمَا كُنتَ لَدَيۡهِمۡ إِذۡ أَجۡمَعُوٓاْ أَمۡرَهُمۡ وَهُمۡ يَمۡكُرُونَ
102 זהו אחד מן המקרים הנסתרותם אשר אנו מגלים לך (מוחמד), שהרי לא היית איתם כאשר הם החליטו לעשות את מה שעשו וכשהם תכננו את המזימה.
Ərəbcə təfsirlər:
وَمَآ أَكۡثَرُ ٱلنَّاسِ وَلَوۡ حَرَصۡتَ بِمُؤۡمِنِينَ
103 אך רוב האנשים אינם מאמינים אפילו אם תשקוד
Ərəbcə təfsirlər:
وَمَا تَسۡـَٔلُهُمۡ عَلَيۡهِ مِنۡ أَجۡرٍۚ إِنۡ هُوَ إِلَّا ذِكۡرٞ لِّلۡعَٰلَمِينَ
104 ואין אתה מבקש גמול מהם על כך, שהרי זה (הקוראן) הוא הזכרה לכל העולמים.
Ərəbcə təfsirlər:
وَكَأَيِّن مِّنۡ ءَايَةٖ فِي ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَٱلۡأَرۡضِ يَمُرُّونَ عَلَيۡهَا وَهُمۡ عَنۡهَا مُعۡرِضُونَ
105 רבים הם האותות שבשמים ובארץ אשר הם רואים כל הזמן אך פונים להם עורף,
Ərəbcə təfsirlər:
وَمَا يُؤۡمِنُ أَكۡثَرُهُم بِٱللَّهِ إِلَّا وَهُم مُّشۡرِكُونَ
106 לא יאמינו רבים מהם באללה אלא כשהם משתפים (אלילים).
Ərəbcə təfsirlər:
أَفَأَمِنُوٓاْ أَن تَأۡتِيَهُمۡ غَٰشِيَةٞ مِّنۡ عَذَابِ ٱللَّهِ أَوۡ تَأۡتِيَهُمُ ٱلسَّاعَةُ بَغۡتَةٗ وَهُمۡ لَا يَشۡعُرُونَ
107 האם הם בטוחים שהעונש חובק הכול של אללה לא ינחת עליהם? או שלא תבוא עליהם השעה (יום הדין) בהפתעה, מבלי שהם ירגישו?
Ərəbcə təfsirlər:
قُلۡ هَٰذِهِۦ سَبِيلِيٓ أَدۡعُوٓاْ إِلَى ٱللَّهِۚ عَلَىٰ بَصِيرَةٍ أَنَا۠ وَمَنِ ٱتَّبَعَنِيۖ وَسُبۡحَٰنَ ٱللَّهِ وَمَآ أَنَا۠ مِنَ ٱلۡمُشۡرِكِينَ
108 אמור: “זה הוא השביל שלי! אני קורא להאמין באללה! ועל בסיס של הוכחה ברורה, אני ואלה שהולכים אחרי השבח לאללה! ואין אני מבין המשתפים (עבודה זרה)!”
Ərəbcə təfsirlər:
وَمَآ أَرۡسَلۡنَا مِن قَبۡلِكَ إِلَّا رِجَالٗا نُّوحِيٓ إِلَيۡهِم مِّنۡ أَهۡلِ ٱلۡقُرَىٰٓۗ أَفَلَمۡ يَسِيرُواْ فِي ٱلۡأَرۡضِ فَيَنظُرُواْ كَيۡفَ كَانَ عَٰقِبَةُ ٱلَّذِينَ مِن قَبۡلِهِمۡۗ وَلَدَارُ ٱلۡأٓخِرَةِ خَيۡرٞ لِّلَّذِينَ ٱتَّقَوۡاْۚ أَفَلَا تَعۡقِلُونَ
109 ולא שלחנו לפניך אלא גברים מקרבכם אשר השרינו עליהם השראה. האם לא יתהלכו בארץ לראות מה היה סופם של אלה שקדמו להם? והעולם הבא טוב יותר ליראים, האם לא תשכילו להבין?
Ərəbcə təfsirlər:
حَتَّىٰٓ إِذَا ٱسۡتَيۡـَٔسَ ٱلرُّسُلُ وَظَنُّوٓاْ أَنَّهُمۡ قَدۡ كُذِبُواْ جَآءَهُمۡ نَصۡرُنَا فَنُجِّيَ مَن نَّشَآءُۖ وَلَا يُرَدُّ بَأۡسُنَا عَنِ ٱلۡقَوۡمِ ٱلۡمُجۡرِمِينَ
110 כאשר שליחינו איבדו תקווה וחשבו שנאמר להם כי הם משקרים, הגיעה אליהם ישועתנו, חילצנו את כל מי שרצינו (מהצדיקים), אך לא חסכנו את עונשנו מהאנשים הכופרים המכחשים.
Ərəbcə təfsirlər:
لَقَدۡ كَانَ فِي قَصَصِهِمۡ عِبۡرَةٞ لِّأُوْلِي ٱلۡأَلۡبَٰبِۗ مَا كَانَ حَدِيثٗا يُفۡتَرَىٰ وَلَٰكِن تَصۡدِيقَ ٱلَّذِي بَيۡنَ يَدَيۡهِ وَتَفۡصِيلَ كُلِّ شَيۡءٖ وَهُدٗى وَرَحۡمَةٗ لِّقَوۡمٖ يُؤۡمِنُونَ
111 בסיפורם היה טמון לקח לבעלי תבונה. אין הם סיפורים שאפשר לבדותם, אלא אישור לספרי הקודש הקודמים, וביאור כל העניינים החשובים, והדרכה, ורחמים לאנשים אשר יאמינו.
Ərəbcə təfsirlər:
 
Mənaların tərcüməsi Surə: Yusuf
Surələrin mündəricatı Səhifənin rəqəmi
 
Qurani Kərimin mənaca tərcüməsi - İbrani dilinə tərcümə. - Tərcumənin mündəricatı

Qurani Kərimin ibrani dilinə mənaca tərcüməsi. Naşir: "Dərussalam" mərkəzi, Qüds şəhəri

Bağlamaq