భావార్ధాల అనువాదం సూరహ్ అల్ ఖమర్ - హిబ్రూ అనువాదం - జమిఅతు దారు స్సలాం - పేజీ నెంబరు 530 - పవిత్ర ఖుర్ఆన్ యొక్క ఎన్సైక్లోపీడియా

వచనం: 28

وَنَبِّئۡهُمۡ أَنَّ ٱلۡمَآءَ قِسۡمَةُۢ بَيۡنَهُمۡۖ كُلُّ شِرۡبٖ مُّحۡتَضَرٞ

28 ואמור להם, כי המים שבבאר הם לכולם, וכל אחד ישתה בתורו.

వచనం: 29

فَنَادَوۡاْ صَاحِبَهُمۡ فَتَعَاطَىٰ فَعَقَرَ

29 אך הם קראו לחברם (המרושע), אשר שחס את הנאקה.

వచనం: 30

فَكَيۡفَ كَانَ عَذَابِي وَنُذُرِ

30 ואיך היו העונש אשר הבאתי עליהם והאזהרה שלפניו?

వచనం: 31

إِنَّآ أَرۡسَلۡنَا عَلَيۡهِمۡ صَيۡحَةٗ وَٰحِدَةٗ فَكَانُواْ كَهَشِيمِ ٱلۡمُحۡتَظِرِ

31 ולכן הנחתנו עליהם צווחה אחת, ומיד הם נפלו כמו עלים יבשים.

వచనం: 32

وَلَقَدۡ يَسَّرۡنَا ٱلۡقُرۡءَانَ لِلذِّكۡرِ فَهَلۡ مِن مُّدَّكِرٖ

32 וכבר את הקוראן הבהרנו למען ייזכרו, אך האם יש מי שייזכר?

వచనం: 33

كَذَّبَتۡ قَوۡمُ لُوطِۭ بِٱلنُّذُرِ

33 התכחשו (בני) עמו של לוט למזהירים (לוט).

వచనం: 34

إِنَّآ أَرۡسَلۡنَا عَلَيۡهِمۡ حَاصِبًا إِلَّآ ءَالَ لُوطٖۖ نَّجَّيۡنَٰهُم بِسَحَرٖ

34 ולכן שלחנו בהם סופה סוערת (שהשמידה אותם), אך את משפחת לוט מילטנו עם שחה

వచనం: 35

نِّعۡمَةٗ مِّنۡ عِندِنَاۚ كَذَٰلِكَ نَجۡزِي مَن شَكَرَ

35 זאת עשינו כחסד מאתנו. כך עמול לאשר מכיר תודה.

వచనం: 36

وَلَقَدۡ أَنذَرَهُم بَطۡشَتَنَا فَتَمَارَوۡاْ بِٱلنُّذُرِ

36 וכבר הזהירם (לוט) מבוא מהלומתינו, אך הם לא האמינו לאזהרה.

వచనం: 37

وَلَقَدۡ رَٰوَدُوهُ عَن ضَيۡفِهِۦ فَطَمَسۡنَآ أَعۡيُنَهُمۡ فَذُوقُواْ عَذَابِي وَنُذُرِ

37 ושידלוהו להסגיר להם את אורחיו (לביצוע זממם בהם), כיבינו את מאור עיניהם, ונאמר להם: “טעמו אפוא את עונשי (ואת מסר) הזהרותיי”.

వచనం: 38

وَلَقَدۡ صَبَّحَهُم بُكۡرَةً عَذَابٞ مُّسۡتَقِرّٞ

38 וכבר עם בוקר, פגע בהם עונש ממושך,

వచనం: 39

فَذُوقُواْ عَذَابِي وَنُذُرِ

39 (ונאמר להם): ״ טעמו את עונש (ואת מסר) הזהרותיי”.

వచనం: 40

وَلَقَدۡ يَسَّرۡنَا ٱلۡقُرۡءَانَ لِلذِّكۡرِ فَهَلۡ مِن مُّدَّكِرٖ

40 וכבר את הקוראן הבהרנו למען יזכרו, אך האם יש מי שייזכר?

వచనం: 41

وَلَقَدۡ جَآءَ ءَالَ فِرۡعَوۡنَ ٱلنُّذُرُ

41 וכבר באו אל בית פרעה המזהירים.

వచనం: 42

كَذَّبُواْ بِـَٔايَٰتِنَا كُلِّهَا فَأَخَذۡنَٰهُمۡ أَخۡذَ عَزِيزٖ مُّقۡتَدِرٍ

42 אך הם התכחשו לכל אותותינו, ואז הנחתנו עליהם את מכותיו של העזוז הכול-יכול.

వచనం: 43

أَكُفَّارُكُمۡ خَيۡرٞ مِّنۡ أُوْلَٰٓئِكُمۡ أَمۡ لَكُم بَرَآءَةٞ فِي ٱلزُّبُرِ

43 האם כופריכם טובים מאלה (שלפניכם), או שמא יש לכם חסינות לפי כתבי הקודש?

వచనం: 44

أَمۡ يَقُولُونَ نَحۡنُ جَمِيعٞ مُّنتَصِرٞ

44 ואולי יאמרו: “אנו חבורה של מנצחים”?

వచనం: 45

سَيُهۡزَمُ ٱلۡجَمۡعُ وَيُوَلُّونَ ٱلدُّبُرَ

45 אך בקרוב הם יפסידו וייסוגו אחורה.

వచనం: 46

بَلِ ٱلسَّاعَةُ مَوۡعِدُهُمۡ وَٱلسَّاعَةُ أَدۡهَىٰ وَأَمَرُّ

46 אכן, “השעה” (יום הדין) היא מועדם, ו״השעה” קשה יותר ומרה יותר.

వచనం: 47

إِنَّ ٱلۡمُجۡرِمِينَ فِي ضَلَٰلٖ وَسُعُرٖ

47 אכן הרשעים שרויים בתעייה ובטיפשות.

వచనం: 48

يَوۡمَ يُسۡحَبُونَ فِي ٱلنَّارِ عَلَىٰ وُجُوهِهِمۡ ذُوقُواْ مَسَّ سَقَرَ

48 ביום אשר ייגררו על פניהם אל תוך האש, (יאמר להם): “טעמו את מגע האש הלוהטת של הגיהינום”.

వచనం: 49

إِنَّا كُلَّ شَيۡءٍ خَلَقۡنَٰهُ بِقَدَرٖ

49 אכן אנו כל דבר בראנו לפי מידה מוגדרת.