Қуръони Карим маъноларининг таржимаси - Ибронийча таржима * - Таржималар мундарижаси


Маънолар таржимаси Сура: Тоҳа сураси   Оят:

טא.הא

طه
1 טא. הא.
Арабча тафсирлар:
مَآ أَنزَلۡنَا عَلَيۡكَ ٱلۡقُرۡءَانَ لِتَشۡقَىٰٓ
2 לא הורדנו אליך את הקוראן כדי שתסבול,
Арабча тафсирлар:
إِلَّا تَذۡكِرَةٗ لِّمَن يَخۡشَىٰ
3 אלא כתזכורת למי שירא.
Арабча тафсирлар:
تَنزِيلٗا مِّمَّنۡ خَلَقَ ٱلۡأَرۡضَ وَٱلسَّمَٰوَٰتِ ٱلۡعُلَى
4 זה הורד ממי שברא את הארץ ואת השמים העליונים,
Арабча тафсирлар:
ٱلرَّحۡمَٰنُ عَلَى ٱلۡعَرۡشِ ٱسۡتَوَىٰ
5 הרחמן על כס המלכות לקח את מקומו.
Арабча тафсирлар:
لَهُۥ مَا فِي ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَمَا فِي ٱلۡأَرۡضِ وَمَا بَيۡنَهُمَا وَمَا تَحۡتَ ٱلثَّرَىٰ
6 לו כל אשר בשמים וכל אשר בארץ, וכל מה שמתחת לקרקע.
Арабча тафсирлар:
وَإِن تَجۡهَرۡ بِٱلۡقَوۡلِ فَإِنَّهُۥ يَعۡلَمُ ٱلسِّرَّ وَأَخۡفَى
7 גם אם תדבר בקול רם או בלחש, הוא שומע הכול, שהוי הוא יודע את הסוו ואף את הנסתו מכל.
Арабча тафсирлар:
ٱللَّهُ لَآ إِلَٰهَ إِلَّا هُوَۖ لَهُ ٱلۡأَسۡمَآءُ ٱلۡحُسۡنَىٰ
8 אללה, אין עוז אלוה מלבדו, והוא בעל השמות היאים ביותה
Арабча тафсирлар:
وَهَلۡ أَتَىٰكَ حَدِيثُ مُوسَىٰٓ
9 האם הגיע אליך סיפורו של משה?
Арабча тафсирлар:
إِذۡ رَءَا نَارٗا فَقَالَ لِأَهۡلِهِ ٱمۡكُثُوٓاْ إِنِّيٓ ءَانَسۡتُ نَارٗا لَّعَلِّيٓ ءَاتِيكُم مِّنۡهَا بِقَبَسٍ أَوۡ أَجِدُ عَلَى ٱلنَّارِ هُدٗى
10 כאשר הוא ראה אש בועות ואמו לבני משפחתו: “הישארו כאן, כי הבחנתי באש בועות, אולי אביא לכם שלהבת ממנה, או אמצא על-פי האש מי שיווין אותנו”.
Арабча тафсирлар:
فَلَمَّآ أَتَىٰهَا نُودِيَ يَٰمُوسَىٰٓ
11 בבואו אליה, קרא אליו קול: “הוי, משה!
Арабча тафсирлар:
إِنِّيٓ أَنَا۠ رَبُّكَ فَٱخۡلَعۡ نَعۡلَيۡكَ إِنَّكَ بِٱلۡوَادِ ٱلۡمُقَدَّسِ طُوٗى
12 אני אלוהך! הסר נעליך, כי אתה נמצא בוואדי המקודש (אשר שמו) טווא.
Арабча тафсирлар:
وَأَنَا ٱخۡتَرۡتُكَ فَٱسۡتَمِعۡ لِمَا يُوحَىٰٓ
13 ואני בחרתיך, על כן הקשב למה שיתגלה לך.
Арабча тафсирлар:
إِنَّنِيٓ أَنَا ٱللَّهُ لَآ إِلَٰهَ إِلَّآ أَنَا۠ فَٱعۡبُدۡنِي وَأَقِمِ ٱلصَّلَوٰةَ لِذِكۡرِيٓ
14 אני, הנני אללה, אין עוד אלוה זולתי, אז עבוד אותי, וקיים את התפילה לזכרי.
Арабча тафсирлар:
إِنَّ ٱلسَّاعَةَ ءَاتِيَةٌ أَكَادُ أُخۡفِيهَا لِتُجۡزَىٰ كُلُّ نَفۡسِۭ بِمَا تَسۡعَىٰ
15 כי השעה אכן תגיע, ואותה אני מסתיר כדי שתתוגמל כל נפש כאשר עשתה.
Арабча тафсирлар:
فَلَا يَصُدَّنَّكَ عَنۡهَا مَن لَّا يُؤۡمِنُ بِهَا وَٱتَّبَعَ هَوَىٰهُ فَتَرۡدَىٰ
16 לכן, אל יתעה אותך ממנה מי שאינו מאמין בה, ההולך אחרי יצריו, למען לא תאבו
Арабча тафсирлар:
وَمَا تِلۡكَ بِيَمِينِكَ يَٰمُوسَىٰ
17 מה זה אשר בימינן משה?”
Арабча тафсирлар:
قَالَ هِيَ عَصَايَ أَتَوَكَّؤُاْ عَلَيۡهَا وَأَهُشُّ بِهَا عَلَىٰ غَنَمِي وَلِيَ فِيهَا مَـَٔارِبُ أُخۡرَىٰ
18. אמו: “זה המקל שעליו אני נשען, ואותו מנעו אני (כדי להאכיל ולכוון את צאני), וכן, אני משתמש בו גם לצרכים אחרים”.
Арабча тафсирлар:
قَالَ أَلۡقِهَا يَٰمُوسَىٰ
19 אמו: “הוי, משה, השלך אותו!”
Арабча тафсирлар:
فَأَلۡقَىٰهَا فَإِذَا هِيَ حَيَّةٞ تَسۡعَىٰ
20 הוא השליך אותו, והוא הפן לנחש זוחל.
Арабча тафсирлар:
قَالَ خُذۡهَا وَلَا تَخَفۡۖ سَنُعِيدُهَا سِيرَتَهَا ٱلۡأُولَىٰ
21 אמו: “אחוז בו ואל תפחד כי נשיב אותו אל מצבו הראשון.
Арабча тафсирлар:
وَٱضۡمُمۡ يَدَكَ إِلَىٰ جَنَاحِكَ تَخۡرُجۡ بَيۡضَآءَ مِنۡ غَيۡرِ سُوٓءٍ ءَايَةً أُخۡرَىٰ
22 שים את ידך בחיקך, והיא תצא לבנה וללא קמטים, זה אות נוסף!
Арабча тафсирлар:
لِنُرِيَكَ مِنۡ ءَايَٰتِنَا ٱلۡكُبۡرَى
23 אנחנו נראה לך מאותותינו הגדולים יותר.
Арабча тафсирлар:
ٱذۡهَبۡ إِلَىٰ فِرۡعَوۡنَ إِنَّهُۥ طَغَىٰ
24 לך אל פרעה, כי הוא חצה את כל הגבולות.”
Арабча тафсирлар:
قَالَ رَبِّ ٱشۡرَحۡ لِي صَدۡرِي
25 אמר משה: “אדוני! הרחב את לבי (באמונה)
Арабча тафсирлар:
وَيَسِّرۡ لِيٓ أَمۡرِي
26 והקל את תפקידי,
Арабча тафсирлар:
وَٱحۡلُلۡ عُقۡدَةٗ مِّن لِّسَانِي
27 והתר את כבידות לשוני,
Арабча тафсирлар:
يَفۡقَهُواْ قَوۡلِي
28 למען יבינו את דבריי,
Арабча тафсирлар:
وَٱجۡعَل لِّي وَزِيرٗا مِّنۡ أَهۡلِي
29 ותן לי עוזר מבני משפחתי,
Арабча тафсирлар:
هَٰرُونَ أَخِي
30 את אהרון אחי,
Арабча тафсирлар:
ٱشۡدُدۡ بِهِۦٓ أَزۡرِي
31 וחזק אותי בו,
Арабча тафсирлар:
وَأَشۡرِكۡهُ فِيٓ أَمۡرِي
32 ושתף אותו בשליחותי,
Арабча тафсирлар:
كَيۡ نُسَبِّحَكَ كَثِيرٗا
33 כדי שנרבה לשבח אותך,
Арабча тафсирлар:
وَنَذۡكُرَكَ كَثِيرًا
34 ונרבה להזכיר את שמך,
Арабча тафсирлар:
إِنَّكَ كُنتَ بِنَا بَصِيرٗا
35 כי אתה המשקיף עלינו והרואה אותנו”
Арабча тафсирлар:
قَالَ قَدۡ أُوتِيتَ سُؤۡلَكَ يَٰمُوسَىٰ
36 אמר: “הוי משה, הנה קיבלת את אשר ביקשת”.
Арабча тафсирлар:
وَلَقَدۡ مَنَنَّا عَلَيۡكَ مَرَّةً أُخۡرَىٰٓ
37 וכבר גמלנו לך חסד עוד פעם,
Арабча тафсирлар:
إِذۡ أَوۡحَيۡنَآ إِلَىٰٓ أُمِّكَ مَا يُوحَىٰٓ
38 כאשר ציווינו על אמך את אשר ציווינו עליה,
Арабча тафсирлар:
أَنِ ٱقۡذِفِيهِ فِي ٱلتَّابُوتِ فَٱقۡذِفِيهِ فِي ٱلۡيَمِّ فَلۡيُلۡقِهِ ٱلۡيَمُّ بِٱلسَّاحِلِ يَأۡخُذۡهُ عَدُوّٞ لِّي وَعَدُوّٞ لَّهُۥۚ وَأَلۡقَيۡتُ عَلَيۡكَ مَحَبَّةٗ مِّنِّي وَلِتُصۡنَعَ عَلَىٰ عَيۡنِيٓ
39 כי שימי את בנך בתיבה, והשליכי אותו לים, והים יטיל אותו לחוף, וייקח אותו אויבי (פרעה) ואויבו. והענקתי לך מאהבתי, למען תגדל תחת פיקוחי.
Арабча тафсирлар:
إِذۡ تَمۡشِيٓ أُخۡتُكَ فَتَقُولُ هَلۡ أَدُلُّكُمۡ عَلَىٰ مَن يَكۡفُلُهُۥۖ فَرَجَعۡنَٰكَ إِلَىٰٓ أُمِّكَ كَيۡ تَقَرَّ عَيۡنُهَا وَلَا تَحۡزَنَۚ وَقَتَلۡتَ نَفۡسٗا فَنَجَّيۡنَٰكَ مِنَ ٱلۡغَمِّ وَفَتَنَّٰكَ فُتُونٗاۚ فَلَبِثۡتَ سِنِينَ فِيٓ أَهۡلِ مَدۡيَنَ ثُمَّ جِئۡتَ عَلَىٰ قَدَرٖ يَٰمُوسَىٰ
40 אחותך הלכה ואמרה, אראה לכם בני משפחה אשר יטפלו בו. וכך החזרנו אותך אל אמך, כדי שהיא תירגע ולא תצטער. אחרי שגדלת הרגת נפש, וחילצנו אותך מן הצרה, והעמדנו אותך בניסיון, ושהיה מספר שנים במדיין, אחר כך באת בזמן המיועד (לשליחות), הוי, משה.
Арабча тафсирлар:
وَٱصۡطَنَعۡتُكَ لِنَفۡسِي
41 אני בחרתי אותך לעצמי (כשליח ונביא)
Арабча тафсирлар:
ٱذۡهَبۡ أَنتَ وَأَخُوكَ بِـَٔايَٰتِي وَلَا تَنِيَا فِي ذِكۡرِي
42 על כן, לך אתה ואחיך, עם אותותיי, ואל תחדלו להזכירני.
Арабча тафсирлар:
ٱذۡهَبَآ إِلَىٰ فِرۡعَوۡنَ إِنَّهُۥ طَغَىٰ
43 לכו שניכם אל פרעה כי הוא התנשא.
Арабча тафсирлар:
فَقُولَا لَهُۥ قَوۡلٗا لَّيِّنٗا لَّعَلَّهُۥ يَتَذَكَّرُ أَوۡ يَخۡشَىٰ
44 אך, נסו לדבר אליו בעדינות, למען ייזכר ויתמלא יראה”.
Арабча тафсирлар:
قَالَا رَبَّنَآ إِنَّنَا نَخَافُ أَن يَفۡرُطَ عَلَيۡنَآ أَوۡ أَن يَطۡغَىٰ
45 אמרו שניהם: “ריבועו, פוחדים אנו כי יפגע בנו לרעה או שיתפרע יותר”.
Арабча тафсирлар:
قَالَ لَا تَخَافَآۖ إِنَّنِي مَعَكُمَآ أَسۡمَعُ وَأَرَىٰ
46 אמר: “אל תפחדו, אני אתכם, אשמע ואראה הכול”.
Арабча тафсирлар:
فَأۡتِيَاهُ فَقُولَآ إِنَّا رَسُولَا رَبِّكَ فَأَرۡسِلۡ مَعَنَا بَنِيٓ إِسۡرَٰٓءِيلَ وَلَا تُعَذِّبۡهُمۡۖ قَدۡ جِئۡنَٰكَ بِـَٔايَةٖ مِّن رَّبِّكَۖ وَٱلسَّلَٰمُ عَلَىٰ مَنِ ٱتَّبَعَ ٱلۡهُدَىٰٓ
47 והגיעו אליו ואמרו: “אנו שליחי ריבונך, על כן שלח עמנו את בני-ישראל ואל תענה אותם. הנה הבאנו לך אות מריבונך, ושלום על כל ההולך בדרך הישר.
Арабча тафсирлар:
إِنَّا قَدۡ أُوحِيَ إِلَيۡنَآ أَنَّ ٱلۡعَذَابَ عَلَىٰ مَن كَذَّبَ وَتَوَلَّىٰ
48 נגלה לנו כי עונש יבוא על כל אשר יכחיש את אותותינו ויסטה מן הדרך הישר”.
Арабча тафсирлар:
قَالَ فَمَن رَّبُّكُمَا يَٰمُوسَىٰ
49 אמר: "הוי, משה, מי הוא ריבונכם?”
Арабча тафсирлар:
قَالَ رَبُّنَا ٱلَّذِيٓ أَعۡطَىٰ كُلَّ شَيۡءٍ خَلۡقَهُۥ ثُمَّ هَدَىٰ
50 אמר: “ריבוננו הוא שנתן לכל אשר ברא, ואז הדריך”
Арабча тафсирлар:
قَالَ فَمَا بَالُ ٱلۡقُرُونِ ٱلۡأُولَىٰ
51 אמר: “ומה הוא גורל הדורות הראשונים ?”
Арабча тафсирлар:
قَالَ عِلۡمُهَا عِندَ رَبِّي فِي كِتَٰبٖۖ لَّا يَضِلُّ رَبِّي وَلَا يَنسَى
52 אמר: “זה רשום אצל ריבוני בספר. לא יטעה ריבוני ולא ישכח.
Арабча тафсирлар:
ٱلَّذِي جَعَلَ لَكُمُ ٱلۡأَرۡضَ مَهۡدٗا وَسَلَكَ لَكُمۡ فِيهَا سُبُلٗا وَأَنزَلَ مِنَ ٱلسَّمَآءِ مَآءٗ فَأَخۡرَجۡنَا بِهِۦٓ أَزۡوَٰجٗا مِّن نَّبَاتٖ شَتَّىٰ
53 אשר עשה לכם את הארץ משכן, וסלל לכם שבילים על פניה, והוריד מן השמים מים”. הוצאנו ממנה זוגות צמחים שונים,
Арабча тафсирлар:
كُلُواْ وَٱرۡعَوۡاْ أَنۡعَٰمَكُمۡۚ إِنَّ فِي ذَٰلِكَ لَأٓيَٰتٖ لِّأُوْلِي ٱلنُّهَىٰ
54 לכן, אכלו ורעו את מקניכם וצאנכם, ובכל אלה אותות לבעלי בינה.
Арабча тафсирлар:
۞ مِنۡهَا خَلَقۡنَٰكُمۡ وَفِيهَا نُعِيدُكُمۡ وَمِنۡهَا نُخۡرِجُكُمۡ تَارَةً أُخۡرَىٰ
55 ממנה (מהאדמה) בראנו אתכם, ואליה נחזירכם, וממנה נוציא אתכם עוד פעם.
Арабча тафсирлар:
وَلَقَدۡ أَرَيۡنَٰهُ ءَايَٰتِنَا كُلَّهَا فَكَذَّبَ وَأَبَىٰ
56 הראינו לו (לפרעה) את כל אותותינו, ואולם הוא הכחיש אותם ופנה עורף.
Арабча тафсирлар:
قَالَ أَجِئۡتَنَا لِتُخۡرِجَنَا مِنۡ أَرۡضِنَا بِسِحۡرِكَ يَٰمُوسَىٰ
57 ואמר (למשה): “הוי, משה, האם באת אלינו לגזול מאתנו את ארצנו בקסמיך?
Арабча тафсирлар:
فَلَنَأۡتِيَنَّكَ بِسِحۡرٖ مِّثۡلِهِۦ فَٱجۡعَلۡ بَيۡنَنَا وَبَيۡنَكَ مَوۡعِدٗا لَّا نُخۡلِفُهُۥ نَحۡنُ وَلَآ أَنتَ مَكَانٗا سُوٗى
58 אז אנו נביא לך קסמים כמותם. קבע מועד למפגש בינינו לבינך, אשר נכבדהו אנו ואתה, במקום מתאים לכולנו.”
Арабча тафсирлар:
قَالَ مَوۡعِدُكُمۡ يَوۡمُ ٱلزِّينَةِ وَأَن يُحۡشَرَ ٱلنَّاسُ ضُحٗى
59 אמר: “המועד הוא יום החג, ובו יקובצו האנשים בשעות הבוקר”.
Арабча тафсирлар:
فَتَوَلَّىٰ فِرۡعَوۡنُ فَجَمَعَ كَيۡدَهُۥ ثُمَّ أَتَىٰ
60 ויצווה פרעה לאסוף את מכשפיו כולם למקום הפגישה.
Арабча тафсирлар:
قَالَ لَهُم مُّوسَىٰ وَيۡلَكُمۡ لَا تَفۡتَرُواْ عَلَى ٱللَّهِ كَذِبٗا فَيُسۡحِتَكُم بِعَذَابٖۖ وَقَدۡ خَابَ مَنِ ٱفۡتَرَىٰ
61 אמר משה להם: “אוי לכם! אל תבדו שקר על אללה לבל ישמידכם בעונשו. כי כל הבודה שקר על אללה סופו שיאבד”.
Арабча тафсирлар:
فَتَنَٰزَعُوٓاْ أَمۡرَهُم بَيۡنَهُمۡ وَأَسَرُّواْ ٱلنَّجۡوَىٰ
62 אז התייעצו הקוסמים ונועצו ביניהם.
Арабча тафсирлар:
قَالُوٓاْ إِنۡ هَٰذَٰنِ لَسَٰحِرَٰنِ يُرِيدَانِ أَن يُخۡرِجَاكُم مِّنۡ أَرۡضِكُم بِسِحۡرِهِمَا وَيَذۡهَبَا بِطَرِيقَتِكُمُ ٱلۡمُثۡلَىٰ
63 ואמרו: “אלה הם שני קוסמים הרוצים להוציאכם בקסמיהם מארצכם, ולשים קץ לדרך חייכם המושלמת.
Арабча тафсирлар:
فَأَجۡمِعُواْ كَيۡدَكُمۡ ثُمَّ ٱئۡتُواْ صَفّٗاۚ وَقَدۡ أَفۡلَحَ ٱلۡيَوۡمَ مَنِ ٱسۡتَعۡلَىٰ
64 לכן, התאזרו בכל תחבולותיכם ועמדו מוכנים כי מי שתהיה היום ידו על העליונה בהחלט יהיה המנצח”.
Арабча тафсирлар:
قَالُواْ يَٰمُوسَىٰٓ إِمَّآ أَن تُلۡقِيَ وَإِمَّآ أَن نَّكُونَ أَوَّلَ مَنۡ أَلۡقَىٰ
65 אמרו: “הוי, משה! או שתשליך אתה, או שנהיה אנו ראשונים להשליך?”
Арабча тафсирлар:
قَالَ بَلۡ أَلۡقُواْۖ فَإِذَا حِبَالُهُمۡ وَعِصِيُّهُمۡ يُخَيَّلُ إِلَيۡهِ مِن سِحۡرِهِمۡ أَنَّهَا تَسۡعَىٰ
66 אמר: “השליכו אתם”. ואז, נדמו לו חבליהם ומסותיהם כמתרוצצים, בשל קסמיהם.
Арабча тафсирлар:
فَأَوۡجَسَ فِي نَفۡسِهِۦ خِيفَةٗ مُّوسَىٰ
67 אז הרגיש משה חשש בלבו.
Арабча тафсирлар:
قُلۡنَا لَا تَخَفۡ إِنَّكَ أَنتَ ٱلۡأَعۡلَىٰ
68 אמרנו: “אל תחשוש! כי הנך אתה הנעלה (המנצח).
Арабча тафсирлар:
وَأَلۡقِ مَا فِي يَمِينِكَ تَلۡقَفۡ مَا صَنَعُوٓاْۖ إِنَّمَا صَنَعُواْ كَيۡدُ سَٰحِرٖۖ وَلَا يُفۡلِحُ ٱلسَّاحِرُ حَيۡثُ أَتَىٰ
69 זרוק את אשר ביד ימין ויבלע את אשר עשו, מה שעשו הוא רק תכסיס של קוסם, והקוסם לעולם לא יצליח לאן שיפנה.
Арабча тафсирлар:
فَأُلۡقِيَ ٱلسَّحَرَةُ سُجَّدٗا قَالُوٓاْ ءَامَنَّا بِرَبِّ هَٰرُونَ وَمُوسَىٰ
70 (והשליך משה את מקלו ובלע את כל אשר עשו) אז סגדו הקוסמים ואמרו: “מאמינים אנו בריבונם של משה ואהרון”.
Арабча тафсирлар:
قَالَ ءَامَنتُمۡ لَهُۥ قَبۡلَ أَنۡ ءَاذَنَ لَكُمۡۖ إِنَّهُۥ لَكَبِيرُكُمُ ٱلَّذِي عَلَّمَكُمُ ٱلسِّحۡرَۖ فَلَأُقَطِّعَنَّ أَيۡدِيَكُمۡ وَأَرۡجُلَكُم مِّنۡ خِلَٰفٖ وَلَأُصَلِّبَنَّكُمۡ فِي جُذُوعِ ٱلنَّخۡلِ وَلَتَعۡلَمُنَّ أَيُّنَآ أَشَدُّ عَذَابٗا وَأَبۡقَىٰ
71 אמר (פרעה): “האמנם האמנתם לו לפני שהרשיתי לכם? כנראה אדונכם הוא (משה) שלימד אתכם קסמים. לכן אקטע את ידיכם ורגליכם ואצלוב אתכם על גזעי הדקלים, למען תדעו מי קשה ומתמיד בעונשיו”.
Арабча тафсирлар:
قَالُواْ لَن نُّؤۡثِرَكَ عَلَىٰ مَا جَآءَنَا مِنَ ٱلۡبَيِّنَٰتِ وَٱلَّذِي فَطَرَنَاۖ فَٱقۡضِ مَآ أَنتَ قَاضٍۖ إِنَّمَا تَقۡضِي هَٰذِهِ ٱلۡحَيَوٰةَ ٱلدُّنۡيَآ
72 אמרו: “לא נעדיף אותך על פני ההוכחות הברורות שהגיעו אלינו, ולא נקבל אותך כאדון במקום זה אשר יצר אותנו. גזור עלינו מה שתגזור, כי סמכותך מוגבלת רק בחיי העולם הזה,
Арабча тафсирлар:
إِنَّآ ءَامَنَّا بِرَبِّنَا لِيَغۡفِرَ لَنَا خَطَٰيَٰنَا وَمَآ أَكۡرَهۡتَنَا عَلَيۡهِ مِنَ ٱلسِّحۡرِۗ وَٱللَّهُ خَيۡرٞ وَأَبۡقَىٰٓ
73 ואנו מאמינים בריבוננו כדי שיסלח לנו על חטאינו ועל הקסמים אשר הכרחת אותנו לבצע (נגד משה), כי אללה הוא הטוב ביותר והנצחי.
Арабча тафсирлар:
إِنَّهُۥ مَن يَأۡتِ رَبَّهُۥ مُجۡرِمٗا فَإِنَّ لَهُۥ جَهَنَّمَ لَا يَمُوتُ فِيهَا وَلَا يَحۡيَىٰ
74 מי שיבוא אל ריבונו פושע, הגיהינום שמור לו. לא ימות בו וגם לא יחיה.
Арабча тафсирлар:
وَمَن يَأۡتِهِۦ مُؤۡمِنٗا قَدۡ عَمِلَ ٱلصَّٰلِحَٰتِ فَأُوْلَٰٓئِكَ لَهُمُ ٱلدَّرَجَٰتُ ٱلۡعُلَىٰ
75 אך מי שיבוא מאמין שעשה את הטוב, לאלה שמורות הדרגות העליונות,
Арабча тафсирлар:
جَنَّٰتُ عَدۡنٖ تَجۡرِي مِن تَحۡتِهَا ٱلۡأَنۡهَٰرُ خَٰلِدِينَ فِيهَاۚ وَذَٰلِكَ جَزَآءُ مَن تَزَكَّىٰ
76 גני עדן אשר נהרות זורמים מתחתיהם, ובהם יישארו לנצח, כי זה שכרם של טהורי האמונה.
Арабча тафсирлар:
وَلَقَدۡ أَوۡحَيۡنَآ إِلَىٰ مُوسَىٰٓ أَنۡ أَسۡرِ بِعِبَادِي فَٱضۡرِبۡ لَهُمۡ طَرِيقٗا فِي ٱلۡبَحۡرِ يَبَسٗا لَّا تَخَٰفُ دَرَكٗا وَلَا تَخۡشَىٰ
77 ואמרנו למשה: “הוצא את עובדיי הנאמנים בלילה ממצרים, ופתח להם דרך יבשה בים, ואל תחשוש מפני הרודפים ואל תפחד מפרעה וחייליו".
Арабча тафсирлар:
فَأَتۡبَعَهُمۡ فِرۡعَوۡنُ بِجُنُودِهِۦ فَغَشِيَهُم مِّنَ ٱلۡيَمِّ مَا غَشِيَهُمۡ
78 פרעה וחייליו רדפו אותם, אך הים כיסה אותם
Арабча тафсирлар:
وَأَضَلَّ فِرۡعَوۡنُ قَوۡمَهُۥ وَمَا هَدَىٰ
79 פרעה התעה את בני עמו ולא הדריכם.
Арабча тафсирлар:
يَٰبَنِيٓ إِسۡرَٰٓءِيلَ قَدۡ أَنجَيۡنَٰكُم مِّنۡ عَدُوِّكُمۡ وَوَٰعَدۡنَٰكُمۡ جَانِبَ ٱلطُّورِ ٱلۡأَيۡمَنَ وَنَزَّلۡنَا عَلَيۡكُمُ ٱلۡمَنَّ وَٱلسَّلۡوَىٰ
80 הוי, בני ישראל! כבר חילצנו אתכם מאויבכם, וכרתנו אתכם ברית לצד ההר הימני, והורדנו לכם את המן ואת השלו.
Арабча тафсирлар:
كُلُواْ مِن طَيِّبَٰتِ مَا رَزَقۡنَٰكُمۡ وَلَا تَطۡغَوۡاْ فِيهِ فَيَحِلَّ عَلَيۡكُمۡ غَضَبِيۖ وَمَن يَحۡلِلۡ عَلَيۡهِ غَضَبِي فَقَدۡ هَوَىٰ
81 איכלו מן הטוב שהענקנו לכם, ואל תגזימו ואל תקפחו זה את זה למען לא ייפול עליכם זעמי, ומי שייפול עליו זעמי בוודאי ילך לאיבוד.
Арабча тафсирлар:
وَإِنِّي لَغَفَّارٞ لِّمَن تَابَ وَءَامَنَ وَعَمِلَ صَٰلِحٗا ثُمَّ ٱهۡتَدَىٰ
82 אולם, אני הסלחן לזה המתחרט והשב אליי, ולמאמין העושה טוב , ולהולך בדרך הישר.
Арабча тафсирлар:
۞ وَمَآ أَعۡجَلَكَ عَن قَوۡمِكَ يَٰمُوسَىٰ
83 (ואמרנו למשה) ״ הוי, משה, מדוע מיהרת לעזוב את בני עמך?”
Арабча тафсирлар:
قَالَ هُمۡ أُوْلَآءِ عَلَىٰٓ أَثَرِي وَعَجِلۡتُ إِلَيۡكَ رَبِّ لِتَرۡضَىٰ
84 אמר: “הנה הם באים בעקבותיי, ואני מיהרתי אליך ריבוני, כדי שתהיה מסופק ממני”.
Арабча тафсирлар:
قَالَ فَإِنَّا قَدۡ فَتَنَّا قَوۡمَكَ مِنۢ بَعۡدِكَ وَأَضَلَّهُمُ ٱلسَّامِرِيُّ
85 אמר (אללה): “אנו העמדנו את בני עמך בניסיון בהיעדרך, והתעה אותם א-סאמירי (השומרוני)”.
Арабча тафсирлар:
فَرَجَعَ مُوسَىٰٓ إِلَىٰ قَوۡمِهِۦ غَضۡبَٰنَ أَسِفٗاۚ قَالَ يَٰقَوۡمِ أَلَمۡ يَعِدۡكُمۡ رَبُّكُمۡ وَعۡدًا حَسَنًاۚ أَفَطَالَ عَلَيۡكُمُ ٱلۡعَهۡدُ أَمۡ أَرَدتُّمۡ أَن يَحِلَّ عَلَيۡكُمۡ غَضَبٞ مِّن رَّبِّكُمۡ فَأَخۡلَفۡتُم مَّوۡعِدِي
86 אז חזר משה אל בני עמו זועם ומלא צער אמר: ״ הוי, בני עמי! האם לא הבטיח לכם ריבונכם הבטחה טובה? האם תקופת הברית עם אללה ארוכה היא? או הרוצים אתם שייפול עליכם הזעם של ריבונכם ולכן הפרתם את מה שהבטחתם לי?”
Арабча тафсирлар:
قَالُواْ مَآ أَخۡلَفۡنَا مَوۡعِدَكَ بِمَلۡكِنَا وَلَٰكِنَّا حُمِّلۡنَآ أَوۡزَارٗا مِّن زِينَةِ ٱلۡقَوۡمِ فَقَذَفۡنَٰهَا فَكَذَٰلِكَ أَلۡقَى ٱلسَّامِرِيُّ
87 אמרו: “לא הפרנו את הברית מרצוננו, אך היינו עמוסים בכלי זהב אשר לקחנו מתכשיטי האנשים וזרקנו אותם, כך גם זרק א-סאמירי (השומרוני)”.
Арабча тафсирлар:
فَأَخۡرَجَ لَهُمۡ عِجۡلٗا جَسَدٗا لَّهُۥ خُوَارٞ فَقَالُواْ هَٰذَآ إِلَٰهُكُمۡ وَإِلَٰهُ مُوسَىٰ فَنَسِيَ
88 והוציא להם עגל בעל גוף גועה, ואחדים מהם אמרו: “זה אלוהכם ואלוה משה, ואולם הוא שכח”.
Арабча тафсирлар:
أَفَلَا يَرَوۡنَ أَلَّا يَرۡجِعُ إِلَيۡهِمۡ قَوۡلٗا وَلَا يَمۡلِكُ لَهُمۡ ضَرّٗا وَلَا نَفۡعٗا
89 האם לא ראו שאינו יכול לענות להם, וכי אין בכוחו להרע או להועיל להם?.
Арабча тафсирлар:
وَلَقَدۡ قَالَ لَهُمۡ هَٰرُونُ مِن قَبۡلُ يَٰقَوۡمِ إِنَّمَا فُتِنتُم بِهِۦۖ وَإِنَّ رَبَّكُمُ ٱلرَّحۡمَٰنُ فَٱتَّبِعُونِي وَأَطِيعُوٓاْ أَمۡرِي
90 אהרון כבר הזהיר אותם מקודם: “הוי, בני עמי! העגל אינו אלא מבחן לכם, וריבונכם הוא הרחמן, על כן, לכו בעקבותיי וצייתו להוראותיי”.
Арабча тафсирлар:
قَالُواْ لَن نَّبۡرَحَ عَلَيۡهِ عَٰكِفِينَ حَتَّىٰ يَرۡجِعَ إِلَيۡنَا مُوسَىٰ
91 הם אמרו: “לא נחדל מלעבוד אותו (העגל) עד שיחזור אלינו משה”.
Арабча тафсирлар:
قَالَ يَٰهَٰرُونُ مَا مَنَعَكَ إِذۡ رَأَيۡتَهُمۡ ضَلُّوٓاْ
92 (וכשחזר משה) אמר: “הוי, אהרון! כאשר ראית שהם סוסים מהדרך, מה מנע ממך
Арабча тафсирлар:
أَلَّا تَتَّبِعَنِۖ أَفَعَصَيۡتَ أَمۡرِي
93 לבוא אחריי? מדוע הפרת את מצוותי?”
Арабча тафсирлар:
قَالَ يَبۡنَؤُمَّ لَا تَأۡخُذۡ بِلِحۡيَتِي وَلَا بِرَأۡسِيٓۖ إِنِّي خَشِيتُ أَن تَقُولَ فَرَّقۡتَ بَيۡنَ بَنِيٓ إِسۡرَٰٓءِيلَ وَلَمۡ تَرۡقُبۡ قَوۡلِي
94 אמר (אהרון למשה): “הוי, בן אמי! אל תאחז בזקני ולא בראשי, אני חששתי כי תאמר, הפרדת בין בני ישראל ולא שמעת בקולי”.
Арабча тафсирлар:
قَالَ فَمَا خَطۡبُكَ يَٰسَٰمِرِيُّ
95 אמר (משה): “הוי, סאמירי (שומרוני), מה קורה אתך?”
Арабча тафсирлар:
قَالَ بَصُرۡتُ بِمَا لَمۡ يَبۡصُرُواْ بِهِۦ فَقَبَضۡتُ قَبۡضَةٗ مِّنۡ أَثَرِ ٱلرَّسُولِ فَنَبَذۡتُهَا وَكَذَٰلِكَ سَوَّلَتۡ لِي نَفۡسِي
96 אמר: “אני ראיתי מה שהם לא ראו, ולקחתי חופן של חול מעקבות השליח והטלתי אותו (על הזהב שעשיתי את העגל ממנו), וזה מה שנפשי ביקשה ממני לעשות”.
Арабча тафсирлар:
قَالَ فَٱذۡهَبۡ فَإِنَّ لَكَ فِي ٱلۡحَيَوٰةِ أَن تَقُولَ لَا مِسَاسَۖ وَإِنَّ لَكَ مَوۡعِدٗا لَّن تُخۡلَفَهُۥۖ وَٱنظُرۡ إِلَىٰٓ إِلَٰهِكَ ٱلَّذِي ظَلۡتَ عَلَيۡهِ عَاكِفٗاۖ لَّنُحَرِّقَنَّهُۥ ثُمَّ لَنَنسِفَنَّهُۥ فِي ٱلۡيَمِّ نَسۡفًا
97 אמר (משה): ״ אם כן, לך! כל ימי חייך חייב תהיה להגיד: 'אין לגעת בי! ויש לך מועד שלא יתחלף! הסתכל אל אלוהך(העגל) אשר היית עובד, כי אנו נשרוף אותו ואחר-כך נפזר אותו בים”.
Арабча тафсирлар:
إِنَّمَآ إِلَٰهُكُمُ ٱللَّهُ ٱلَّذِي لَآ إِلَٰهَ إِلَّا هُوَۚ وَسِعَ كُلَّ شَيۡءٍ عِلۡمٗا
98 אכן, אלוהכם הוא אללה, אשר אין אלוה מלבדו וידיעתו מקיפה כל דבר.
Арабча тафсирлар:
كَذَٰلِكَ نَقُصُّ عَلَيۡكَ مِنۡ أَنۢبَآءِ مَا قَدۡ سَبَقَۚ وَقَدۡ ءَاتَيۡنَٰكَ مِن لَّدُنَّا ذِكۡرٗا
99 כך נספר לך על מאורעות העבר, ונתנו לך תזכורת (הקוראן) מאתנו.
Арабча тафсирлар:
مَّنۡ أَعۡرَضَ عَنۡهُ فَإِنَّهُۥ يَحۡمِلُ يَوۡمَ ٱلۡقِيَٰمَةِ وِزۡرًا
100 מי שפנה לו עורף, יישא משא עצום ביום תחיית-המתים,
Арабча тафсирлар:
خَٰلِدِينَ فِيهِۖ وَسَآءَ لَهُمۡ يَوۡمَ ٱلۡقِيَٰمَةِ حِمۡلٗا
101 ולנצח יישא אותו (בגיהינום), אכן כה רע יהיה הנטל ביום תחיית-המתים.
Арабча тафсирлар:
يَوۡمَ يُنفَخُ فِي ٱلصُّورِۚ وَنَحۡشُرُ ٱلۡمُجۡرِمِينَ يَوۡمَئِذٖ زُرۡقٗا
102 ביום שבו ייתקע בשופר ונקבץ את הכופרים המכחשים כשעיניהם כחולות,
Арабча тафсирлар:
يَتَخَٰفَتُونَ بَيۡنَهُمۡ إِن لَّبِثۡتُمۡ إِلَّا عَشۡرٗا
103 והם מתלחשים ביניהם: “שהינו בעולם רק עשרה ימים בלבד”.
Арабча тафсирлар:
نَّحۡنُ أَعۡلَمُ بِمَا يَقُولُونَ إِذۡ يَقُولُ أَمۡثَلُهُمۡ طَرِيقَةً إِن لَّبِثۡتُمۡ إِلَّا يَوۡمٗا
104 אך אנו יודעים היטב את אשר יגידו, כי בעל הדעת והתבונה שבהם יאמר: “שהיתם רק יום אחד”
Арабча тафсирлар:
وَيَسۡـَٔلُونَكَ عَنِ ٱلۡجِبَالِ فَقُلۡ يَنسِفُهَا رَبِّي نَسۡفٗا
105 הם שואלים אותך על ההרים, אמור להם: “ריבוני יכתוש אותם לכדי אבק,
Арабча тафсирлар:
فَيَذَرُهَا قَاعٗا صَفۡصَفٗا
106 ויהפוך אותם לקרקע שטוחה שוממת,
Арабча тафсирлар:
لَّا تَرَىٰ فِيهَا عِوَجٗا وَلَآ أَمۡتٗا
107 אשר לא תראה בה עיקום ולא קימור”.
Арабча тафсирлар:
يَوۡمَئِذٖ يَتَّبِعُونَ ٱلدَّاعِيَ لَا عِوَجَ لَهُۥۖ وَخَشَعَتِ ٱلۡأَصۡوَاتُ لِلرَّحۡمَٰنِ فَلَا تَسۡمَعُ إِلَّا هَمۡسٗا
108 ביום ההוא (כל הברואים) יילכו אחרי קול הקורא להם, אשר אין מנוס ממנו, וכל הקולות יונמכו מיראת הרחמן ולא תשמע אלא קול לחש.
Арабча тафсирлар:
يَوۡمَئِذٖ لَّا تَنفَعُ ٱلشَّفَٰعَةُ إِلَّا مَنۡ أَذِنَ لَهُ ٱلرَّحۡمَٰنُ وَرَضِيَ لَهُۥ قَوۡلٗا
109 ביום ההוא לא תועיל כל המלצה אלא למי שהרחמן ירשה וירצה.
Арабча тафсирлар:
يَعۡلَمُ مَا بَيۡنَ أَيۡدِيهِمۡ وَمَا خَلۡفَهُمۡ وَلَا يُحِيطُونَ بِهِۦ عِلۡمٗا
110 הוא יודע את אשר לפניהם ואת אשר מעבר להם, ואולם הם לא יוכלו להכיל את מלוא הדעת עליו.
Арабча тафсирлар:
۞ وَعَنَتِ ٱلۡوُجُوهُ لِلۡحَيِّ ٱلۡقَيُّومِۖ وَقَدۡ خَابَ مَنۡ حَمَلَ ظُلۡمٗا
111 הפנים (של כל הבריות) יושפלו בפני החי והקיים, וכל אשר נשא עוול יפסיד.
Арабча тафсирлар:
وَمَن يَعۡمَلۡ مِنَ ٱلصَّٰلِحَٰتِ وَهُوَ مُؤۡمِنٞ فَلَا يَخَافُ ظُلۡمٗا وَلَا هَضۡمٗا
112 ואולם העושה את הטוב בעודו מאמין, לא יהיה לו כל חשש מקיפוח.
Арабча тафсирлар:
وَكَذَٰلِكَ أَنزَلۡنَٰهُ قُرۡءَانًا عَرَبِيّٗا وَصَرَّفۡنَا فِيهِ مِنَ ٱلۡوَعِيدِ لَعَلَّهُمۡ يَتَّقُونَ أَوۡ يُحۡدِثُ لَهُمۡ ذِكۡرٗا
113 ואכן, הורדנו אותו קוראן בערבית והבהרנו בו התראות למען ייראו (את אללה), או למען ישיב להם את זיכרונם.
Арабча тафсирлар:
فَتَعَٰلَى ٱللَّهُ ٱلۡمَلِكُ ٱلۡحَقُّۗ وَلَا تَعۡجَلۡ بِٱلۡقُرۡءَانِ مِن قَبۡلِ أَن يُقۡضَىٰٓ إِلَيۡكَ وَحۡيُهُۥۖ وَقُل رَّبِّ زِدۡنِي عِلۡمٗا
114 על כן יתעלה אללה המלך, הצדק. אל תזדרז בקריאת הקוראן לפני שתיגמר השראתו לך, ואמור: “ריבוני! הרחב את ידיעותיי”.
Арабча тафсирлар:
وَلَقَدۡ عَهِدۡنَآ إِلَىٰٓ ءَادَمَ مِن قَبۡلُ فَنَسِيَ وَلَمۡ نَجِدۡ لَهُۥ عَزۡمٗا
115 כבר מקודם הזהרנו את אדם (מהשטן), ואולם הוא שכח ולא מצאנו בו רצון איתן.
Арабча тафсирлар:
وَإِذۡ قُلۡنَا لِلۡمَلَٰٓئِكَةِ ٱسۡجُدُواْ لِأٓدَمَ فَسَجَدُوٓاْ إِلَّآ إِبۡلِيسَ أَبَىٰ
116 וכאשר אמרנו למלאכים: " סגדו לאדם”, ואז סגדו, רק איבליס (השטן) סירב,
Арабча тафсирлар:
فَقُلۡنَا يَٰٓـَٔادَمُ إِنَّ هَٰذَا عَدُوّٞ لَّكَ وَلِزَوۡجِكَ فَلَا يُخۡرِجَنَّكُمَا مِنَ ٱلۡجَنَّةِ فَتَشۡقَىٰٓ
117 אז אמרנו: “הוי, אדם, אכן, זה אויב לך ולאשתך, היזהרו שלא יוציאכם מגן העדן, אחרת תהיו אומללים.
Арабча тафсирлар:
إِنَّ لَكَ أَلَّا تَجُوعَ فِيهَا وَلَا تَعۡرَىٰ
118 מובטח לך (בגן העדן) שלא תרעב ולא תהיה ערום,
Арабча тафсирлар:
وَأَنَّكَ لَا تَظۡمَؤُاْ فِيهَا وَلَا تَضۡحَىٰ
119 ולא תצמא ולא יפגע בך כל חום.
Арабча тафсирлар:
فَوَسۡوَسَ إِلَيۡهِ ٱلشَّيۡطَٰنُ قَالَ يَٰٓـَٔادَمُ هَلۡ أَدُلُّكَ عَلَىٰ شَجَرَةِ ٱلۡخُلۡدِ وَمُلۡكٖ لَّا يَبۡلَىٰ
120 אך, השטן לחש לו, ואמר: “הוי, אדם! בוא ואני אראה לך את עץ חיי הנצח, ומלכות נצחית בלתי חולפת”.
Арабча тафсирлар:
فَأَكَلَا مِنۡهَا فَبَدَتۡ لَهُمَا سَوۡءَٰتُهُمَا وَطَفِقَا يَخۡصِفَانِ عَلَيۡهِمَا مِن وَرَقِ ٱلۡجَنَّةِۚ وَعَصَىٰٓ ءَادَمُ رَبَّهُۥ فَغَوَىٰ
121 שניהם (אדם ואשתו) אכלו ממנו ואז נגלתה להם ערוותם, והתחילו להתכסות בעלים מן הגן. כך לא ציית אדם לריבונו ושגה.
Арабча тафсирлар:
ثُمَّ ٱجۡتَبَٰهُ رَبُّهُۥ فَتَابَ عَلَيۡهِ وَهَدَىٰ
122 אולם ריבונו בחר בו וקיבל את בקשת סליחתו והדריך אותו.
Арабча тафсирлар:
قَالَ ٱهۡبِطَا مِنۡهَا جَمِيعَۢاۖ بَعۡضُكُمۡ لِبَعۡضٍ عَدُوّٞۖ فَإِمَّا يَأۡتِيَنَّكُم مِّنِّي هُدٗى فَمَنِ ٱتَّبَعَ هُدَايَ فَلَا يَضِلُّ وَلَا يَشۡقَىٰ
123 ואמר (אללה): “רדו ממנו (גן עדן) כולכם, תהיו אויבים זה לזה, וכאשר תבוא לכם בעתיד הדרכה ממני, מי שינהג על פיה, יודרך ולא יתעה ולא יסבול.
Арабча тафсирлар:
وَمَنۡ أَعۡرَضَ عَن ذِكۡرِي فَإِنَّ لَهُۥ مَعِيشَةٗ ضَنكٗا وَنَحۡشُرُهُۥ يَوۡمَ ٱلۡقِيَٰمَةِ أَعۡمَىٰ
124 אך מי שיסטה מאזהרתי יחיה חיי דוחק, וביום תחיית-המתים נקבץ אותו עיוור.
Арабча тафсирлар:
قَالَ رَبِّ لِمَ حَشَرۡتَنِيٓ أَعۡمَىٰ وَقَدۡ كُنتُ بَصِيرٗا
125 אמר: “ריבוני! למה קיבצה אותי עיוור למרות שהייתי רואה?”.
Арабча тафсирлар:
قَالَ كَذَٰلِكَ أَتَتۡكَ ءَايَٰتُنَا فَنَسِيتَهَاۖ وَكَذَٰلِكَ ٱلۡيَوۡمَ تُنسَىٰ
126 אמר: “כך, כשאותותינו הגיעו אליך, שכחת אותם, לכן תישכח היום”
Арабча тафсирлар:
وَكَذَٰلِكَ نَجۡزِي مَنۡ أَسۡرَفَ وَلَمۡ يُؤۡمِنۢ بِـَٔايَٰتِ رَبِّهِۦۚ وَلَعَذَابُ ٱلۡأٓخِرَةِ أَشَدُّ وَأَبۡقَىٰٓ
127 כך נגמול לכל אשר הפריז ולא האמין באותות ריבונו, אכן העונש של העולם הבא קשה ומתמיד יותר.
Арабча тафсирлар:
أَفَلَمۡ يَهۡدِ لَهُمۡ كَمۡ أَهۡلَكۡنَا قَبۡلَهُم مِّنَ ٱلۡقُرُونِ يَمۡشُونَ فِي مَسَٰكِنِهِمۡۚ إِنَّ فِي ذَٰلِكَ لَأٓيَٰتٖ لِّأُوْلِي ٱلنُّهَىٰ
128 האם לא למדו מהכחדתם של הדורות שקדמו להם שעל חורבות בתיהם הם מתהלכים כיום? בזה ישנם אותות לאנשי תבונה.
Арабча тафсирлар:
وَلَوۡلَا كَلِمَةٞ سَبَقَتۡ مِن رَّبِّكَ لَكَانَ لِزَامٗا وَأَجَلٞ مُّسَمّٗى
129 לו לא היה קיים צו קודם של ריבונך עם מועד מוגדר, היה עונשם מתקיים מזמן.
Арабча тафсирлар:
فَٱصۡبِرۡ عَلَىٰ مَا يَقُولُونَ وَسَبِّحۡ بِحَمۡدِ رَبِّكَ قَبۡلَ طُلُوعِ ٱلشَّمۡسِ وَقَبۡلَ غُرُوبِهَاۖ وَمِنۡ ءَانَآيِٕ ٱلَّيۡلِ فَسَبِّحۡ وَأَطۡرَافَ ٱلنَّهَارِ لَعَلَّكَ تَرۡضَىٰ
130 לכן, היה סבלן כלפי מה שהם אומרים, ושבח את ריבונך לפני עלות השמש ולפני שקיעתה, ושבח אותו במשך הלילה ובקצותיו של היום, למען תהיה מסופק.
Арабча тафсирлар:
وَلَا تَمُدَّنَّ عَيۡنَيۡكَ إِلَىٰ مَا مَتَّعۡنَا بِهِۦٓ أَزۡوَٰجٗا مِّنۡهُمۡ زَهۡرَةَ ٱلۡحَيَوٰةِ ٱلدُّنۡيَا لِنَفۡتِنَهُمۡ فِيهِۚ وَرِزۡقُ رَبِّكَ خَيۡرٞ وَأَبۡقَىٰ
131 אל תישא עיניך אל מה שהענקנו מתענוגות העולם- הזה לבני אדם שונים לבחון אותם בהם, כי מענק ריבונך טוב ונצחי מכל אלה.
Арабча тафсирлар:
وَأۡمُرۡ أَهۡلَكَ بِٱلصَّلَوٰةِ وَٱصۡطَبِرۡ عَلَيۡهَاۖ لَا نَسۡـَٔلُكَ رِزۡقٗاۖ نَّحۡنُ نَرۡزُقُكَۗ وَٱلۡعَٰقِبَةُ لِلتَّقۡوَىٰ
132 צווה את בני ביתך לקיים את התפילה, והתאזר בסבלנות בזה. אין אנו מבקשים ממך פרנסה, אנו נפרנס אותך, כי הגמול שמור ליראי אללה.
Арабча тафсирлар:
وَقَالُواْ لَوۡلَا يَأۡتِينَا بِـَٔايَةٖ مِّن رَّبِّهِۦٓۚ أَوَلَمۡ تَأۡتِهِم بَيِّنَةُ مَا فِي ٱلصُّحُفِ ٱلۡأُولَىٰ
133 אמרו (הכופרים): “למה אינו מביא לנו אות מריבונו ?”, אך האם לא הביא להם (את הקוראן) אישור למה שנזכר בספרים (הקדושים) הקודמים?
Арабча тафсирлар:
وَلَوۡ أَنَّآ أَهۡلَكۡنَٰهُم بِعَذَابٖ مِّن قَبۡلِهِۦ لَقَالُواْ رَبَّنَا لَوۡلَآ أَرۡسَلۡتَ إِلَيۡنَا رَسُولٗا فَنَتَّبِعَ ءَايَٰتِكَ مِن قَبۡلِ أَن نَّذِلَّ وَنَخۡزَىٰ
134 אילו היינו מענישים אותם לפניו, היו אומרים: “ריבוננו! אילו שלחת לנו שליח למען נלך בעקבות אותותיך לפני שהיינו מושפלים ובזויים”.
Арабча тафсирлар:
قُلۡ كُلّٞ مُّتَرَبِّصٞ فَتَرَبَّصُواْۖ فَسَتَعۡلَمُونَ مَنۡ أَصۡحَٰبُ ٱلصِّرَٰطِ ٱلسَّوِيِّ وَمَنِ ٱهۡتَدَىٰ
135 אמור: “כולנו מחכים, וחכו גם אתם, אך לבסוף תדעו מי הם ההולכים בדרך הישר ומי המודרך”.
Арабча тафсирлар:
 
Маънолар таржимаси Сура: Тоҳа сураси
Суралар мундарижаси Бет рақами
 
Қуръони Карим маъноларининг таржимаси - Ибронийча таржима - Таржималар мундарижаси

Қуръон Карим маъноларининг ибронийча таржимаси, ношир: Қуддусдаги Доруссалом маркази

Ёпиш