क़ुरआन के अर्थों का अनुवाद - इब्रानी अनुवाद * - अनुवादों की सूची


अर्थों का अनुवाद सूरा: सूरा हूद   आयत:

הוד

الٓرۚ كِتَٰبٌ أُحۡكِمَتۡ ءَايَٰتُهُۥ ثُمَّ فُصِّلَتۡ مِن لَّدُنۡ حَكِيمٍ خَبِيرٍ
1 אליף.לאם.רא זה הוא הספר (הקוראן) אשר אותותיו מדויקים ופורשו מאת חכם בקי
अरबी तफ़सीरें:
أَلَّا تَعۡبُدُوٓاْ إِلَّا ٱللَّهَۚ إِنَّنِي لَكُم مِّنۡهُ نَذِيرٞ وَبَشِيرٞ
2 כדי שלא תעבדו אלא את אללה. אני (הנביא) נשלחתי אליכם כדי להזהיר אתכם ולבשר לכם.
अरबी तफ़सीरें:
وَأَنِ ٱسۡتَغۡفِرُواْ رَبَّكُمۡ ثُمَّ تُوبُوٓاْ إِلَيۡهِ يُمَتِّعۡكُم مَّتَٰعًا حَسَنًا إِلَىٰٓ أَجَلٖ مُّسَمّٗى وَيُؤۡتِ كُلَّ ذِي فَضۡلٖ فَضۡلَهُۥۖ وَإِن تَوَلَّوۡاْ فَإِنِّيٓ أَخَافُ عَلَيۡكُمۡ عَذَابَ يَوۡمٖ كَبِيرٍ
3 ובקשו סליחה וכפרה מריבונכם, ואז שובו אליו. והוא יעניק לכם מנעמים עד מועד שנקבע, ויעניק חסד למי שראוי לו. אך אם תססו, חושש אני לכם מפני העונש של היום הגדול (יום הדין),
अरबी तफ़सीरें:
إِلَى ٱللَّهِ مَرۡجِعُكُمۡۖ وَهُوَ عَلَىٰ كُلِّ شَيۡءٖ قَدِيرٌ
4 לבסוף תושבו אל אללה, והוא הכול-יכול.
अरबी तफ़सीरें:
أَلَآ إِنَّهُمۡ يَثۡنُونَ صُدُورَهُمۡ لِيَسۡتَخۡفُواْ مِنۡهُۚ أَلَا حِينَ يَسۡتَغۡشُونَ ثِيَابَهُمۡ يَعۡلَمُ مَا يُسِرُّونَ وَمَا يُعۡلِنُونَۚ إِنَّهُۥ عَلِيمُۢ بِذَاتِ ٱلصُّدُورِ
5 כי הם מתאמצים כדי להסתיר ממנו את עצמם. האם הם אינם יודעים שכשהם מכסים בחוזקה את עצמם בבגדיהם, הוא יודע את אשר יסתירו או יגלו? כי אללה יודע את כול אשר בלבבות.
अरबी तफ़सीरें:
۞ وَمَا مِن دَآبَّةٖ فِي ٱلۡأَرۡضِ إِلَّا عَلَى ٱللَّهِ رِزۡقُهَا وَيَعۡلَمُ مُسۡتَقَرَّهَا وَمُسۡتَوۡدَعَهَاۚ كُلّٞ فِي كِتَٰبٖ مُّبِينٖ
6 אין כל נפש חיה בארץ אלא שמאת אללה מתפרנסת, והוא יודע את משכנה כשהיא חיה, ויודע את מקום מותה, כי הכול (כתוב ומפורט) בספר ברור
अरबी तफ़सीरें:
وَهُوَ ٱلَّذِي خَلَقَ ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَٱلۡأَرۡضَ فِي سِتَّةِ أَيَّامٖ وَكَانَ عَرۡشُهُۥ عَلَى ٱلۡمَآءِ لِيَبۡلُوَكُمۡ أَيُّكُمۡ أَحۡسَنُ عَمَلٗاۗ وَلَئِن قُلۡتَ إِنَّكُم مَّبۡعُوثُونَ مِنۢ بَعۡدِ ٱلۡمَوۡتِ لَيَقُولَنَّ ٱلَّذِينَ كَفَرُوٓاْ إِنۡ هَٰذَآ إِلَّا سِحۡرٞ مُّبِينٞ
7 והוא אשר ברא את השמים ואת הארץ בשישה ימים, כשכס המלכות היה מעל המים, למען יבחן אתכם מי בכם מיטיב לעשות. ואם תאמר, שלאחר המוות תקומו לתחייה, אלה אשר כפרו יאמרו: “אין זה אלא קסם גלוי ״.
अरबी तफ़सीरें:
وَلَئِنۡ أَخَّرۡنَا عَنۡهُمُ ٱلۡعَذَابَ إِلَىٰٓ أُمَّةٖ مَّعۡدُودَةٖ لَّيَقُولُنَّ مَا يَحۡبِسُهُۥٓۗ أَلَا يَوۡمَ يَأۡتِيهِمۡ لَيۡسَ مَصۡرُوفًا عَنۡهُمۡ وَحَاقَ بِهِم مَّا كَانُواْ بِهِۦ يَسۡتَهۡزِءُونَ
8 ואם אנו מאחרים את העונש מהם עד לזמן מסוים, יאמרו: “מה מעכב אותו?” אולם ביום שיבוא עליהם העונש, לא יידחה יותר, ומה שזלזלו בו יקיף אותם.
अरबी तफ़सीरें:
وَلَئِنۡ أَذَقۡنَا ٱلۡإِنسَٰنَ مِنَّا رَحۡمَةٗ ثُمَّ نَزَعۡنَٰهَا مِنۡهُ إِنَّهُۥ لَيَـُٔوسٞ كَفُورٞ
9 אם נעניק לבן אנוש מרחמינו, ואז נסיר זאת מעליו, הוא מתייאש וכפוי-טובה,
अरबी तफ़सीरें:
وَلَئِنۡ أَذَقۡنَٰهُ نَعۡمَآءَ بَعۡدَ ضَرَّآءَ مَسَّتۡهُ لَيَقُولَنَّ ذَهَبَ ٱلسَّيِّـَٔاتُ عَنِّيٓۚ إِنَّهُۥ لَفَرِحٞ فَخُورٌ
10 אך אם נעניק לו מחסדינו לאחר מצוקה שפגעה בו, הוא אומר: “חלפו הרעות מעליי”, ויהיה שחצן ומתגאה בעצמו.
अरबी तफ़सीरें:
إِلَّا ٱلَّذِينَ صَبَرُواْ وَعَمِلُواْ ٱلصَّٰلِحَٰتِ أُوْلَٰٓئِكَ لَهُم مَّغۡفِرَةٞ وَأَجۡرٞ كَبِيرٞ
11 מלבד אלה אשר התאזרו בסבלנות ועשו את הטוב, להם שמורה סליחה וגמול גדול.
अरबी तफ़सीरें:
فَلَعَلَّكَ تَارِكُۢ بَعۡضَ مَا يُوحَىٰٓ إِلَيۡكَ وَضَآئِقُۢ بِهِۦ صَدۡرُكَ أَن يَقُولُواْ لَوۡلَآ أُنزِلَ عَلَيۡهِ كَنزٌ أَوۡ جَآءَ مَعَهُۥ مَلَكٌۚ إِنَّمَآ أَنتَ نَذِيرٞۚ وَٱللَّهُ عَلَىٰ كُلِّ شَيۡءٖ وَكِيلٌ
12 אולי אתה חושב שיחדל חלק ממה שהושרה אליך (כדי להקל עליהם), וצר לך על כך שיאמרו: “למה לא הורד לו אוצר ולא בא עמו מלאך?”, (אך) אתה רק מזהיר, ואללה אחראי לכל דבר.
अरबी तफ़सीरें:
أَمۡ يَقُولُونَ ٱفۡتَرَىٰهُۖ قُلۡ فَأۡتُواْ بِعَشۡرِ سُوَرٖ مِّثۡلِهِۦ مُفۡتَرَيَٰتٖ وَٱدۡعُواْ مَنِ ٱسۡتَطَعۡتُم مِّن دُونِ ٱللَّهِ إِن كُنتُمۡ صَٰدِقِينَ
13 ואולי יגידו: “הוא בדה אותו(הקוראן)”, אמור: “הביאו עשר סורות בדויות כמוהו, והזמינו לעזרתכם את כל אשר תוכלו מלבד אללה, אם אתם אכן צודקים”.
अरबी तफ़सीरें:
فَإِلَّمۡ يَسۡتَجِيبُواْ لَكُمۡ فَٱعۡلَمُوٓاْ أَنَّمَآ أُنزِلَ بِعِلۡمِ ٱللَّهِ وَأَن لَّآ إِلَٰهَ إِلَّا هُوَۖ فَهَلۡ أَنتُم مُّسۡلِمُونَ
14 ואז אם לא ישיבו לכם, דעו, כי הוא (הקוראן) הורד בידיעת אללה, וכי אין אלוה מלבדו,(אחרי כל זה), האם לא תהיו מוסלמים (מתמסרים)?
अरबी तफ़सीरें:
مَن كَانَ يُرِيدُ ٱلۡحَيَوٰةَ ٱلدُّنۡيَا وَزِينَتَهَا نُوَفِّ إِلَيۡهِمۡ أَعۡمَٰلَهُمۡ فِيهَا وَهُمۡ فِيهَا لَا يُبۡخَسُونَ
15 מי אשר שואף לחיי העולם הזה וקישוטיו, עמול להם לפי מעשיהם בעולם הזה ולא יקופחו,
अरबी तफ़सीरें:
أُوْلَٰٓئِكَ ٱلَّذِينَ لَيۡسَ لَهُمۡ فِي ٱلۡأٓخِرَةِ إِلَّا ٱلنَّارُۖ وَحَبِطَ مَا صَنَعُواْ فِيهَا وَبَٰطِلٞ مَّا كَانُواْ يَعۡمَلُونَ
16 אלה הם אשר דבר לא יהיה להם בעולם הבא מלבד אש הגיהינום, וכל מה שעשו בעולם הזה ייפסל, ולא יהיה ערך למה שעשו.
अरबी तफ़सीरें:
أَفَمَن كَانَ عَلَىٰ بَيِّنَةٖ مِّن رَّبِّهِۦ وَيَتۡلُوهُ شَاهِدٞ مِّنۡهُ وَمِن قَبۡلِهِۦ كِتَٰبُ مُوسَىٰٓ إِمَامٗا وَرَحۡمَةًۚ أُوْلَٰٓئِكَ يُؤۡمِنُونَ بِهِۦۚ وَمَن يَكۡفُرۡ بِهِۦ مِنَ ٱلۡأَحۡزَابِ فَٱلنَّارُ مَوۡعِدُهُۥۚ فَلَا تَكُ فِي مِرۡيَةٖ مِّنۡهُۚ إِنَّهُ ٱلۡحَقُّ مِن رَّبِّكَ وَلَٰكِنَّ أَكۡثَرَ ٱلنَّاسِ لَا يُؤۡمِنُونَ
17 האם אפשר להשוות אותם למי שיש בידו הוכחה ברורה מאת ריבונו(הקוראן), ולצדו עומד עד, ולפניו ספרו של משה כמדריך ורחמים לאנשים אשר האמינו בזה? אך לאלה אשר כפרו בזה מובטחת האש. על כן אל יהיה לך ספק בו, כי הוא הצדק מעם ריבונך, ואולם רוב האנשים לא האמינו.
अरबी तफ़सीरें:
وَمَنۡ أَظۡلَمُ مِمَّنِ ٱفۡتَرَىٰ عَلَى ٱللَّهِ كَذِبًاۚ أُوْلَٰٓئِكَ يُعۡرَضُونَ عَلَىٰ رَبِّهِمۡ وَيَقُولُ ٱلۡأَشۡهَٰدُ هَٰٓؤُلَآءِ ٱلَّذِينَ كَذَبُواْ عَلَىٰ رَبِّهِمۡۚ أَلَا لَعۡنَةُ ٱللَّهِ عَلَى ٱلظَّٰلِمِينَ
18 ומי מקפח יותר מזה הבודה על אללה שקר? אלה יועמדו ביום הדין בפני ריבונם, והעדים יכריזו: “הנה הם אלה אשר המציאו שקר על ריבונם. אכן, קללת אללה על המקפחים”,
अरबी तफ़सीरें:
ٱلَّذِينَ يَصُدُّونَ عَن سَبِيلِ ٱللَّهِ وَيَبۡغُونَهَا عِوَجٗا وَهُم بِٱلۡأٓخِرَةِ هُمۡ كَٰفِرُونَ
19 אלה אשר מנעו אנשים מללכת בשביל של אללה, ורצו שהשביל יהיה עקום, והם אשר כפרו בעולם הבא
अरबी तफ़सीरें:
أُوْلَٰٓئِكَ لَمۡ يَكُونُواْ مُعۡجِزِينَ فِي ٱلۡأَرۡضِ وَمَا كَانَ لَهُم مِّن دُونِ ٱللَّهِ مِنۡ أَوۡلِيَآءَۘ يُضَٰعَفُ لَهُمُ ٱلۡعَذَابُۚ مَا كَانُواْ يَسۡتَطِيعُونَ ٱلسَّمۡعَ وَمَا كَانُواْ يُبۡصِرُونَ
20 כל אלה לא יוכלו להימלט ממנו (אללה) בארץ, ואין להם אדונים מלבד אללה, העונש שלהם יוכפל. הם לא יכלו לשמוע(את הקוראן) ולא יכלו לראות (אותות אללה),
अरबी तफ़सीरें:
أُوْلَٰٓئِكَ ٱلَّذِينَ خَسِرُوٓاْ أَنفُسَهُمۡ وَضَلَّ عَنۡهُم مَّا كَانُواْ يَفۡتَرُونَ
21 הם אלה אשר הפסידו את עצמם, ואבד להם זה אשר בדו,
अरबी तफ़सीरें:
لَا جَرَمَ أَنَّهُمۡ فِي ٱلۡأٓخِرَةِ هُمُ ٱلۡأَخۡسَرُونَ
22 אין ספק שבעולם הבא יהיו הם המפסידים ביותר.
अरबी तफ़सीरें:
إِنَّ ٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ وَعَمِلُواْ ٱلصَّٰلِحَٰتِ وَأَخۡبَتُوٓاْ إِلَىٰ رَبِّهِمۡ أُوْلَٰٓئِكَ أَصۡحَٰبُ ٱلۡجَنَّةِۖ هُمۡ فِيهَا خَٰلِدُونَ
23 אלה אשר האמינו והעושים את הטובות והנכנעים בפני ריבונם, אלה הם שוכני גן העדן, ולנצח יהיו בו.
अरबी तफ़सीरें:
۞ مَثَلُ ٱلۡفَرِيقَيۡنِ كَٱلۡأَعۡمَىٰ وَٱلۡأَصَمِّ وَٱلۡبَصِيرِ وَٱلسَّمِيعِۚ هَلۡ يَسۡتَوِيَانِ مَثَلًاۚ أَفَلَا تَذَكَّرُونَ
24 משלם של שני הצדדים (הכופרים והמאמינים), כמו עיוור וחירש (מצד אחד), ושומע (מצד אחר). האם הם שווים זה לזה? הלא תבינו?
अरबी तफ़सीरें:
وَلَقَدۡ أَرۡسَلۡنَا نُوحًا إِلَىٰ قَوۡمِهِۦٓ إِنِّي لَكُمۡ نَذِيرٞ مُّبِينٌ
25 וכבר שלחנו את נוח אל בני עמו (הוא אמר להם): “אני מזהיר אתכם בלשון ברורה,
अरबी तफ़सीरें:
أَن لَّا تَعۡبُدُوٓاْ إِلَّا ٱللَّهَۖ إِنِّيٓ أَخَافُ عَلَيۡكُمۡ عَذَابَ يَوۡمٍ أَلِيمٖ
26 אל תעבדו אלא את אללה, (ואם לא) אני מפחד שתקבלו עונש כואב ״.
अरबी तफ़सीरें:
فَقَالَ ٱلۡمَلَأُ ٱلَّذِينَ كَفَرُواْ مِن قَوۡمِهِۦ مَا نَرَىٰكَ إِلَّا بَشَرٗا مِّثۡلَنَا وَمَا نَرَىٰكَ ٱتَّبَعَكَ إِلَّا ٱلَّذِينَ هُمۡ أَرَاذِلُنَا بَادِيَ ٱلرَّأۡيِ وَمَا نَرَىٰ لَكُمۡ عَلَيۡنَا مِن فَضۡلِۭ بَلۡ نَظُنُّكُمۡ كَٰذِبِينَ
27 אמרו אלה אשר כפרו מבין מנהיגי בני עמו: “אנו רואים שאתה בן אדם כמונו, ואנו רואים כי הלכו בעקבותיך רק העלובים בינינו וחסרי הדעת, ואיננו רואים בכם שום יתרון עלינו ואנו חושבים שאתם משקרים.
अरबी तफ़सीरें:
قَالَ يَٰقَوۡمِ أَرَءَيۡتُمۡ إِن كُنتُ عَلَىٰ بَيِّنَةٖ مِّن رَّبِّي وَءَاتَىٰنِي رَحۡمَةٗ مِّنۡ عِندِهِۦ فَعُمِّيَتۡ عَلَيۡكُمۡ أَنُلۡزِمُكُمُوهَا وَأَنتُمۡ لَهَا كَٰرِهُونَ
28 (נוח אמר), “הוי, בני עמי! מה תאמרו אם יש לי הוכחה ברורה מריבוני, והעניק לי רחמים מאתו שנסתרו מכם, האם חושבים אתם שנכפה אותה עליכם ואתם בה מואסים?
अरबी तफ़सीरें:
وَيَٰقَوۡمِ لَآ أَسۡـَٔلُكُمۡ عَلَيۡهِ مَالًاۖ إِنۡ أَجۡرِيَ إِلَّا عَلَى ٱللَّهِۚ وَمَآ أَنَا۠ بِطَارِدِ ٱلَّذِينَ ءَامَنُوٓاْۚ إِنَّهُم مُّلَٰقُواْ رَبِّهِمۡ وَلَٰكِنِّيٓ أَرَىٰكُمۡ قَوۡمٗا تَجۡهَلُونَ
29 ”הוי, בני עמי! איני דורש מכם הון בעד שליחותי, כי שכרי מאללה, לכן לא אגרש מלפני את אלה שהאמינו שהם עומדים לפגוש את ריבונם. אני רואה שאתם אנשים בורים.
अरबी तफ़सीरें:
وَيَٰقَوۡمِ مَن يَنصُرُنِي مِنَ ٱللَّهِ إِن طَرَدتُّهُمۡۚ أَفَلَا تَذَكَّرُونَ
30 והוי, בני עמי! מי יעזור לי בפני אללה אם אני אגרש אותם מלפני? האם לא תזכרו?
अरबी तफ़सीरें:
وَلَآ أَقُولُ لَكُمۡ عِندِي خَزَآئِنُ ٱللَّهِ وَلَآ أَعۡلَمُ ٱلۡغَيۡبَ وَلَآ أَقُولُ إِنِّي مَلَكٞ وَلَآ أَقُولُ لِلَّذِينَ تَزۡدَرِيٓ أَعۡيُنُكُمۡ لَن يُؤۡتِيَهُمُ ٱللَّهُ خَيۡرًاۖ ٱللَّهُ أَعۡلَمُ بِمَا فِيٓ أَنفُسِهِمۡ إِنِّيٓ إِذٗا لَّمِنَ ٱلظَّٰلِمِينَ
31 ואין אני אומר לכם כי בידי אוצרות אללה, ואינני יודע את הנסתר, ואין אני אומר כי מלאך אני, ואיני אומר על אלה שתבוזו להם כי אללה לא יעניק להם כל טובה. אללה יודע מה שבנפשותיהם. (ואם זאת אעשה), אני אז אהיה מן המקפחים.
अरबी तफ़सीरें:
قَالُواْ يَٰنُوحُ قَدۡ جَٰدَلۡتَنَا فَأَكۡثَرۡتَ جِدَٰلَنَا فَأۡتِنَا بِمَا تَعِدُنَآ إِن كُنتَ مِنَ ٱلصَّٰدِقِينَ
32 הם אמרו לו: ״ הוי, נוח! התנצחת עמנו והרבית להתנצח, הבא עלינו(את העונש) את שאיימת בו אם אתה צודק”.
अरबी तफ़सीरें:
قَالَ إِنَّمَا يَأۡتِيكُم بِهِ ٱللَّهُ إِن شَآءَ وَمَآ أَنتُم بِمُعۡجِزِينَ
33 אמר: “אללה יביא אותו עליכם אם ירצה, ואין אתם יכולים לברוח מרצונו,
अरबी तफ़सीरें:
وَلَا يَنفَعُكُمۡ نُصۡحِيٓ إِنۡ أَرَدتُّ أَنۡ أَنصَحَ لَكُمۡ إِن كَانَ ٱللَّهُ يُرِيدُ أَن يُغۡوِيَكُمۡۚ هُوَ رَبُّكُمۡ وَإِلَيۡهِ تُرۡجَعُونَ
34 ולא תועיל לכם עצתי, אם אללה יחליט לאפשר לכם לתעות בדרך, הוא ריבונכם ואליו (כולם) חוזרים”.
अरबी तफ़सीरें:
أَمۡ يَقُولُونَ ٱفۡتَرَىٰهُۖ قُلۡ إِنِ ٱفۡتَرَيۡتُهُۥ فَعَلَيَّ إِجۡرَامِي وَأَنَا۠ بَرِيٓءٞ مِّمَّا تُجۡرِمُونَ
35 או שמא אומרים: “הוא בדה אותו”, אמור: “אם בדיתי אותו, הרי רק עלי האחריות לחטאי, אך אני חף מחטאיכם”.
अरबी तफ़सीरें:
وَأُوحِيَ إِلَىٰ نُوحٍ أَنَّهُۥ لَن يُؤۡمِنَ مِن قَوۡمِكَ إِلَّا مَن قَدۡ ءَامَنَ فَلَا تَبۡتَئِسۡ بِمَا كَانُواْ يَفۡعَلُونَ
36 והושרה לנוח: “מלבד אלה שכבר האמינו, לא יאמין עוד אף אחד מבני עמך, לכן אל תצטער על מעשיהם.
अरबी तफ़सीरें:
وَٱصۡنَعِ ٱلۡفُلۡكَ بِأَعۡيُنِنَا وَوَحۡيِنَا وَلَا تُخَٰطِبۡنِي فِي ٱلَّذِينَ ظَلَمُوٓاْ إِنَّهُم مُّغۡرَقُونَ
37 אז בנה את האונייה בהשגחתנו והשראתנו, ואל תבקש ממני לסלוח לאלה אשר קיפחו, כי הם אכן מוטבעים”
अरबी तफ़सीरें:
وَيَصۡنَعُ ٱلۡفُلۡكَ وَكُلَّمَا مَرَّ عَلَيۡهِ مَلَأٞ مِّن قَوۡمِهِۦ سَخِرُواْ مِنۡهُۚ قَالَ إِن تَسۡخَرُواْ مِنَّا فَإِنَّا نَسۡخَرُ مِنكُمۡ كَمَا تَسۡخَرُونَ
38 וכאשר היה נוח בונה את האונייה, וכשמנהיגים מבני עמו עברו על- פניו הם זלזלו בו, הוא אמר: “כשם שאתם מזלזלים בנו, גם אנו מזלזלים בכם כפי שאתם מזלזלים (בנו),
अरबी तफ़सीरें:
فَسَوۡفَ تَعۡلَمُونَ مَن يَأۡتِيهِ عَذَابٞ يُخۡزِيهِ وَيَحِلُّ عَلَيۡهِ عَذَابٞ مُّقِيمٌ
39 ואתם עומדים לדעת על מי יבוא העונש המשפיל, ועל מי יחול העונש הנצחי”.
अरबी तफ़सीरें:
حَتَّىٰٓ إِذَا جَآءَ أَمۡرُنَا وَفَارَ ٱلتَّنُّورُ قُلۡنَا ٱحۡمِلۡ فِيهَا مِن كُلّٖ زَوۡجَيۡنِ ٱثۡنَيۡنِ وَأَهۡلَكَ إِلَّا مَن سَبَقَ عَلَيۡهِ ٱلۡقَوۡلُ وَمَنۡ ءَامَنَۚ وَمَآ ءَامَنَ مَعَهُۥٓ إِلَّا قَلِيلٞ
40 וכאשר באה פקודתנו ומים התחילו להגיח מהתנור, אמרנו(לנוח: “קח אתך אל האונייה זוג מכל מין יחד עם בני ביתך, פרס לאלה שכבר נחרץ גורלם- ואת כל המאמינים”. אך רק מעטים אלה אשר האמינו אתו.
अरबी तफ़सीरें:
۞ وَقَالَ ٱرۡكَبُواْ فِيهَا بِسۡمِ ٱللَّهِ مَجۡر۪ىٰهَا وَمُرۡسَىٰهَآۚ إِنَّ رَبِّي لَغَفُورٞ رَّحِيمٞ
41 (נוח): “עלו אל האונייה, בשם אללה היא תפליג ותעגון, כי ריבוני אכן הוא הסולח והרחום”.
अरबी तफ़सीरें:
وَهِيَ تَجۡرِي بِهِمۡ فِي مَوۡجٖ كَٱلۡجِبَالِ وَنَادَىٰ نُوحٌ ٱبۡنَهُۥ وَكَانَ فِي مَعۡزِلٖ يَٰبُنَيَّ ٱرۡكَب مَّعَنَا وَلَا تَكُن مَّعَ ٱلۡكَٰفِرِينَ
42 ובהיות האונייה מהלכת בין גלים גבוהים כהרים, קרא נוח אל אחד מבניו, שלא הצטרף אליהם: “הוי בני! הצטרף אלינו ואל תהיה עם הכופרים”.
अरबी तफ़सीरें:
قَالَ سَـَٔاوِيٓ إِلَىٰ جَبَلٖ يَعۡصِمُنِي مِنَ ٱلۡمَآءِۚ قَالَ لَا عَاصِمَ ٱلۡيَوۡمَ مِنۡ أَمۡرِ ٱللَّهِ إِلَّا مَن رَّحِمَۚ وَحَالَ بَيۡنَهُمَا ٱلۡمَوۡجُ فَكَانَ مِنَ ٱلۡمُغۡرَقِينَ
43 אמר (הבן): “אני אמצא מחסה בהר שיגן עליי מפני המים”. אמר (נוח): “אין מגן היום מן הפסיקה של אללה, אלא רק למי שאללה ירחם עליו”, ואז הפרידו ביניהם הגלים, והיה (בנו) בין הטובעים.
अरबी तफ़सीरें:
وَقِيلَ يَٰٓأَرۡضُ ٱبۡلَعِي مَآءَكِ وَيَٰسَمَآءُ أَقۡلِعِي وَغِيضَ ٱلۡمَآءُ وَقُضِيَ ٱلۡأَمۡرُ وَٱسۡتَوَتۡ عَلَى ٱلۡجُودِيِّۖ وَقِيلَ بُعۡدٗا لِّلۡقَوۡمِ ٱلظَّٰلِمِينَ
44 ואז נאמר: “אדמה! ספגי את המים שלך! שמיים! הפסיקו את הגשם!”, אז פחתו המים והעניין נגמר, (והאונניה) עגנה על הר אל-ג'ודי, ואז נאמר: “אבדו הכופרים!”
अरबी तफ़सीरें:
وَنَادَىٰ نُوحٞ رَّبَّهُۥ فَقَالَ رَبِّ إِنَّ ٱبۡنِي مِنۡ أَهۡلِي وَإِنَّ وَعۡدَكَ ٱلۡحَقُّ وَأَنتَ أَحۡكَمُ ٱلۡحَٰكِمِينَ
45 וקרא נוח אל ריבונו, ואמר: “ריבוני! בני הוא מבני משפחתי, והבטחתך (להציל אותי ובני משפחתי) צדק היא ואתה הטוב בין השופטים”
अरबी तफ़सीरें:
قَالَ يَٰنُوحُ إِنَّهُۥ لَيۡسَ مِنۡ أَهۡلِكَۖ إِنَّهُۥ عَمَلٌ غَيۡرُ صَٰلِحٖۖ فَلَا تَسۡـَٔلۡنِ مَا لَيۡسَ لَكَ بِهِۦ عِلۡمٌۖ إِنِّيٓ أَعِظُكَ أَن تَكُونَ مِنَ ٱلۡجَٰهِلِينَ
46 אמר (אללה), “הוי נוח, אין הוא מבני משפחתך, כי זה מעשה שאינו טוב . לכן, אל תשאל אותי מה שאין לך ידיעה עליו, אני מזהיר אותך שלא להיות בין הנבערים”.
अरबी तफ़सीरें:
قَالَ رَبِّ إِنِّيٓ أَعُوذُ بِكَ أَنۡ أَسۡـَٔلَكَ مَا لَيۡسَ لِي بِهِۦ عِلۡمٞۖ وَإِلَّا تَغۡفِرۡ لِي وَتَرۡحَمۡنِيٓ أَكُن مِّنَ ٱلۡخَٰسِرِينَ
47 אמר (נוח): “ריבוני! אני מבקש מחסה אצלך מפני שאשאל אותך על אשר לא אדע, ואם לא תסלח לי ותרחם עלי אהיה גם אני מן המפסידים”
अरबी तफ़सीरें:
قِيلَ يَٰنُوحُ ٱهۡبِطۡ بِسَلَٰمٖ مِّنَّا وَبَرَكَٰتٍ عَلَيۡكَ وَعَلَىٰٓ أُمَمٖ مِّمَّن مَّعَكَۚ وَأُمَمٞ سَنُمَتِّعُهُمۡ ثُمَّ يَمَسُّهُم مِّنَّا عَذَابٌ أَلِيمٞ
48 אז נאמר: “הוי, נוח! לך לשלום! ברכותינו יהיו עליך ועל האומות אשר אתך. אך, לאומות (אחרות) ניתן הנאה רק לזמן מה, ולאחר מכן ננחית עליהן עונש כואב”.
अरबी तफ़सीरें:
تِلۡكَ مِنۡ أَنۢبَآءِ ٱلۡغَيۡبِ نُوحِيهَآ إِلَيۡكَۖ مَا كُنتَ تَعۡلَمُهَآ أَنتَ وَلَا قَوۡمُكَ مِن قَبۡلِ هَٰذَاۖ فَٱصۡبِرۡۖ إِنَّ ٱلۡعَٰقِبَةَ لِلۡمُتَّقِينَ
49 אלה סיפורי העבר הנסתר, אשר לא ידעתם עליו אתה ובני עמך לפני זה, לכן התאזר בסבלנות, כי העתיד שייך ליראי אללה.
अरबी तफ़सीरें:
وَإِلَىٰ عَادٍ أَخَاهُمۡ هُودٗاۚ قَالَ يَٰقَوۡمِ ٱعۡبُدُواْ ٱللَّهَ مَا لَكُم مِّنۡ إِلَٰهٍ غَيۡرُهُۥٓۖ إِنۡ أَنتُمۡ إِلَّا مُفۡتَرُونَ
50 ואל בני עאד שלחנו את (הנביא) הוד אחיהם, והוא אמר להם: ״ הוי, בני עמי! עבדו את אללה, כי אין לכם אלוה מלבדו, וכי בכפירה שלכם אתם רק משקרים!
अरबी तफ़सीरें:
يَٰقَوۡمِ لَآ أَسۡـَٔلُكُمۡ عَلَيۡهِ أَجۡرًاۖ إِنۡ أَجۡرِيَ إِلَّا عَلَى ٱلَّذِي فَطَرَنِيٓۚ أَفَلَا تَعۡقِلُونَ
51 והוי, בני עמי! אין אני דורש מכם גמול (על המסר שאני מעביר לכם), אכן שכרי נמצא אצל מי שברא אותי, הלא תשכילו להביו?
अरबी तफ़सीरें:
وَيَٰقَوۡمِ ٱسۡتَغۡفِرُواْ رَبَّكُمۡ ثُمَّ تُوبُوٓاْ إِلَيۡهِ يُرۡسِلِ ٱلسَّمَآءَ عَلَيۡكُم مِّدۡرَارٗا وَيَزِدۡكُمۡ قُوَّةً إِلَىٰ قُوَّتِكُمۡ وَلَا تَتَوَلَّوۡاْ مُجۡرِمِينَ
52 והוי, בני עמי! בקשו סליחה מריבונכם והתחרטו בפניו בכנות, ואז יוריד לכם מן השמים גשמי ברכה ויוסיף לכם כוח על כוחכם, ואל תתרחקו ותהיו כופרים מכחשים!”.
अरबी तफ़सीरें:
قَالُواْ يَٰهُودُ مَا جِئۡتَنَا بِبَيِّنَةٖ وَمَا نَحۡنُ بِتَارِكِيٓ ءَالِهَتِنَا عَن قَوۡلِكَ وَمَا نَحۡنُ لَكَ بِمُؤۡمِنِينَ
53 אמרו: “הוי הוד! לא הבאת לנו כל הוכחה ברורה, לכן, איננו נוטשים את (עבודת) אלילינו כפי שאתה רוצה, ואיננו מאמינים לך!
अरबी तफ़सीरें:
إِن نَّقُولُ إِلَّا ٱعۡتَرَىٰكَ بَعۡضُ ءَالِهَتِنَا بِسُوٓءٖۗ قَالَ إِنِّيٓ أُشۡهِدُ ٱللَّهَ وَٱشۡهَدُوٓاْ أَنِّي بَرِيٓءٞ مِّمَّا تُشۡرِكُونَ
54 אנחנו רק יכולים להגיד שייתכן שאחד מאלילינו גרם לך להשתגע”. הוד אמר: “אללה הוא העד שלי, והיו עדים גם אתם שאני מתנער מאשר אתם משתפים,
अरबी तफ़सीरें:
مِن دُونِهِۦۖ فَكِيدُونِي جَمِيعٗا ثُمَّ لَا تُنظِرُونِ
55 מלבדו. לכן, התנכלו לי כרצונכם, ואל תתנו לי שהות.
अरबी तफ़सीरें:
إِنِّي تَوَكَّلۡتُ عَلَى ٱللَّهِ رَبِّي وَرَبِّكُمۚ مَّا مِن دَآبَّةٍ إِلَّا هُوَ ءَاخِذُۢ بِنَاصِيَتِهَآۚ إِنَّ رَبِّي عَلَىٰ صِرَٰطٖ مُّسۡتَقِيمٖ
56 אני סומך על אללה, ריבוני וריבונכם, שאין ברוא אחד בעולם אשר בו הוא אינו שולט. ריבוני מוביל אל הדרך הישר.
अरबी तफ़सीरें:
فَإِن تَوَلَّوۡاْ فَقَدۡ أَبۡلَغۡتُكُم مَّآ أُرۡسِلۡتُ بِهِۦٓ إِلَيۡكُمۡۚ وَيَسۡتَخۡلِفُ رَبِّي قَوۡمًا غَيۡرَكُمۡ وَلَا تَضُرُّونَهُۥ شَيۡـًٔاۚ إِنَّ رَبِّي عَلَىٰ كُلِّ شَيۡءٍ حَفِيظٞ
57 ואם תתרחקו - אני כבר מסרתי לכם את אשר נשלחתי להביא אליכם, ריבוני יחליף אתכם באנשים אחרים מבלי שתוכלו להפריע לו בכלום. אכן, ריבוני שומר על כל דבר.
अरबी तफ़सीरें:
وَلَمَّا جَآءَ أَمۡرُنَا نَجَّيۡنَا هُودٗا وَٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ مَعَهُۥ بِرَحۡمَةٖ مِّنَّا وَنَجَّيۡنَٰهُم مِّنۡ عَذَابٍ غَلِيظٖ
58 וכאשר באה פסיקתנו(להעניש אותם), חילצנו ברחמינו את (הנביא) הוד ואת כל אלה אשר האמינו עמו וחילצנו אותם מן העונש הכבד.
अरबी तफ़सीरें:
وَتِلۡكَ عَادٞۖ جَحَدُواْ بِـَٔايَٰتِ رَبِّهِمۡ وَعَصَوۡاْ رُسُلَهُۥ وَٱتَّبَعُوٓاْ أَمۡرَ كُلِّ جَبَّارٍ عَنِيدٖ
59 והנה, (בני שבט) עאד כפרו באותות ריבונם ולא צייתו לשליחיו, וצייתו לצו כל עריץ וקשה עורף,
अरबी तफ़सीरें:
وَأُتۡبِعُواْ فِي هَٰذِهِ ٱلدُّنۡيَا لَعۡنَةٗ وَيَوۡمَ ٱلۡقِيَٰمَةِۗ أَلَآ إِنَّ عَادٗا كَفَرُواْ رَبَّهُمۡۗ أَلَا بُعۡدٗا لِّعَادٖ قَوۡمِ هُودٖ
60 לכן, רדפה אותם קללה בעולם הזה, וביום תחיית-המתים (מחכה להם עונש כבד), אכן (בני שבט) עאד כפרו בריבונם. אין יותר רחוקים מעאד, השבט של הוד
अरबी तफ़सीरें:
۞ وَإِلَىٰ ثَمُودَ أَخَاهُمۡ صَٰلِحٗاۚ قَالَ يَٰقَوۡمِ ٱعۡبُدُواْ ٱللَّهَ مَا لَكُم مِّنۡ إِلَٰهٍ غَيۡرُهُۥۖ هُوَ أَنشَأَكُم مِّنَ ٱلۡأَرۡضِ وَٱسۡتَعۡمَرَكُمۡ فِيهَا فَٱسۡتَغۡفِرُوهُ ثُمَّ تُوبُوٓاْ إِلَيۡهِۚ إِنَّ رَبِّي قَرِيبٞ مُّجِيبٞ
61 ואל(בני עם) ת'מוד (שלחנו) את אחיהם צאלח. והוא אמר: ״ הוי בני עמי! עבדו את אללה, שאין לכם אלוה מלבדו, הוא ברא אתכם מן האדמה, ונתן לכם לחיות בה. לכן בקשו את סליחתו ושובו אליו, כי ריבוני קרוב ועונה (למתפללים אליו)”.
अरबी तफ़सीरें:
قَالُواْ يَٰصَٰلِحُ قَدۡ كُنتَ فِينَا مَرۡجُوّٗا قَبۡلَ هَٰذَآۖ أَتَنۡهَىٰنَآ أَن نَّعۡبُدَ مَا يَعۡبُدُ ءَابَآؤُنَا وَإِنَّنَا لَفِي شَكّٖ مِّمَّا تَدۡعُونَآ إِلَيۡهِ مُرِيبٖ
62 אמרו, “הוי, סאלח! כבר היית בקרבנו איש חכם ויציב לפני זה, האם אתה אוסר עלינו לעבוד את אשר עבדו אבותינו? יש לנו ספק גדול באשר אתה קורא לנו להאמין בו”
अरबी तफ़सीरें:
قَالَ يَٰقَوۡمِ أَرَءَيۡتُمۡ إِن كُنتُ عَلَىٰ بَيِّنَةٖ مِّن رَّبِّي وَءَاتَىٰنِي مِنۡهُ رَحۡمَةٗ فَمَن يَنصُرُنِي مِنَ ٱللَّهِ إِنۡ عَصَيۡتُهُۥۖ فَمَا تَزِيدُونَنِي غَيۡرَ تَخۡسِيرٖ
63 אמר: " הוי, בני עמי! הגידו לי: אם יש בידי הוכחה ברורה מריבוני, והוא העניק לי רחמים ממנו, מי יעזור לי נגד אללה אם לא אעשה כמצוותו? אתם רק תוסיפו לאבדון שלי.
अरबी तफ़सीरें:
وَيَٰقَوۡمِ هَٰذِهِۦ نَاقَةُ ٱللَّهِ لَكُمۡ ءَايَةٗۖ فَذَرُوهَا تَأۡكُلۡ فِيٓ أَرۡضِ ٱللَّهِۖ وَلَا تَمَسُّوهَا بِسُوٓءٖ فَيَأۡخُذَكُمۡ عَذَابٞ قَرِيبٞ
64 והוי, בני עמי! הנה נאקה של אללה לאות לכם. תנו לה לרעות כרצונה באדמת אללה, ואל תפגעו בה לרעה, אחרת יפגע בכם עונש (כבד) וקרוב!”
अरबी तफ़सीरें:
فَعَقَرُوهَا فَقَالَ تَمَتَّعُواْ فِي دَارِكُمۡ ثَلَٰثَةَ أَيَّامٖۖ ذَٰلِكَ وَعۡدٌ غَيۡرُ مَكۡذُوبٖ
65 אך, הם שחטו אותה. ואז אמר: “תיהנו מהחיים שלכם רק לעוד שלושה ימים, אני מבטיח לכם שההזהרה הזאת לא הייתה לשווא”.
अरबी तफ़सीरें:
فَلَمَّا جَآءَ أَمۡرُنَا نَجَّيۡنَا صَٰلِحٗا وَٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ مَعَهُۥ بِرَحۡمَةٖ مِّنَّا وَمِنۡ خِزۡيِ يَوۡمِئِذٍۚ إِنَّ رَبَّكَ هُوَ ٱلۡقَوِيُّ ٱلۡعَزِيزُ
66 וכאשר באה פסיקתנו (להעניש אותם), חילצנו את צאלח ואת כל אלה שהאמינו עמו מהשפלת אותו היום. וריבונך הוא החזק והעזוז.
अरबी तफ़सीरें:
وَأَخَذَ ٱلَّذِينَ ظَلَمُواْ ٱلصَّيۡحَةُ فَأَصۡبَحُواْ فِي دِيَٰرِهِمۡ جَٰثِمِينَ
67 והצווחה נחתה על אלה אשר קיפחו, ואז נהיו לגופות של מתים אשר מוטלים בבתיהם,
अरबी तफ़सीरें:
كَأَن لَّمۡ يَغۡنَوۡاْ فِيهَآۗ أَلَآ إِنَّ ثَمُودَاْ كَفَرُواْ رَبَّهُمۡۗ أَلَا بُعۡدٗا لِّثَمُودَ
68 כאילו מעולם לא היו בחיים. בני ת'מוד כפרו בריבונם! ולכן, אבדו בני שבט ת'מוד
अरबी तफ़सीरें:
وَلَقَدۡ جَآءَتۡ رُسُلُنَآ إِبۡرَٰهِيمَ بِٱلۡبُشۡرَىٰ قَالُواْ سَلَٰمٗاۖ قَالَ سَلَٰمٞۖ فَمَا لَبِثَ أَن جَآءَ بِعِجۡلٍ حَنِيذٖ
69 שליחינו (המלאכים) באו לאברהם עם הבשורות. הם בירכו אותו לשלום, והוא בירך אותם לשלום, ואז הוא מיהר להביא להם עגל שמן צלוי,
अरबी तफ़सीरें:
فَلَمَّا رَءَآ أَيۡدِيَهُمۡ لَا تَصِلُ إِلَيۡهِ نَكِرَهُمۡ وَأَوۡجَسَ مِنۡهُمۡ خِيفَةٗۚ قَالُواْ لَا تَخَفۡ إِنَّآ أُرۡسِلۡنَآ إِلَىٰ قَوۡمِ لُوطٖ
70 וכאשר ראה שידיהם לא נוגעות בו (באוכל), הופתע מהם והחל לפחד מהם. אבל, הם אמרו לו: “אל תפחד! אנו(מלאכים) נשלחנו אל העם של (הנביא) לוט”
अरबी तफ़सीरें:
وَٱمۡرَأَتُهُۥ قَآئِمَةٞ فَضَحِكَتۡ فَبَشَّرۡنَٰهَا بِإِسۡحَٰقَ وَمِن وَرَآءِ إِسۡحَٰقَ يَعۡقُوبَ
71 אך, אשתו שהייתה עומדת בקרבתם (ושמעה את מה שהם אומרים), צחקה כאשר הם בישרו לה על הולדת יצחק (מפני שהיא הייתה עקרה), ואחרי יצחק את יעקוב
अरबी तफ़सीरें:
قَالَتۡ يَٰوَيۡلَتَىٰٓ ءَأَلِدُ وَأَنَا۠ عَجُوزٞ وَهَٰذَا بَعۡلِي شَيۡخًاۖ إِنَّ هَٰذَا لَشَيۡءٌ عَجِيبٞ
72 היא אמרה: “אוי לי! כיצד אלד אם גם אני וגם בעלי באים בימים? בצדק זה דבר מוזר!
अरबी तफ़सीरें:
قَالُوٓاْ أَتَعۡجَبِينَ مِنۡ أَمۡرِ ٱللَّهِۖ رَحۡمَتُ ٱللَّهِ وَبَرَكَٰتُهُۥ عَلَيۡكُمۡ أَهۡلَ ٱلۡبَيۡتِۚ إِنَّهُۥ حَمِيدٞ مَّجِيدٞ
73 הם אמרו (המלאכים): “האם יש משהו בלתי אפשרי עבור אללה? רחמי אללה וברכותיו עליכם בני הבית, כי הוא (אללה) מהולל ורב-תפארת”.
अरबी तफ़सीरें:
فَلَمَّا ذَهَبَ عَنۡ إِبۡرَٰهِيمَ ٱلرَّوۡعُ وَجَآءَتۡهُ ٱلۡبُشۡرَىٰ يُجَٰدِلُنَا فِي قَوۡمِ لُوطٍ
74 וכאשר נרגע אברהם וניתנה לו הבשורה, הוא המשיך להתנצח עמנו אודות בני עמו של לוט.
अरबी तफ़सीरें:
إِنَّ إِبۡرَٰهِيمَ لَحَلِيمٌ أَوَّٰهٞ مُّنِيبٞ
75 כי אברהם היה סבלן, ומרבה להתפלל אל אללה, ותמיד פונה לאללה.
अरबी तफ़सीरें:
يَٰٓإِبۡرَٰهِيمُ أَعۡرِضۡ عَنۡ هَٰذَآۖ إِنَّهُۥ قَدۡ جَآءَ أَمۡرُ رَبِّكَۖ وَإِنَّهُمۡ ءَاتِيهِمۡ عَذَابٌ غَيۡرُ مَرۡدُودٖ
76 הוי, אברהם! עזוב את זה! הנה כבר הגיעה החלטת ריבונך, והעונש מגיע אליהם, ואין לעצור אותו.
अरबी तफ़सीरें:
وَلَمَّا جَآءَتۡ رُسُلُنَا لُوطٗا سِيٓءَ بِهِمۡ وَضَاقَ بِهِمۡ ذَرۡعٗا وَقَالَ هَٰذَا يَوۡمٌ عَصِيبٞ
77 בבואם של שליחינו(המלאכים) אל (הנביא) לוט, בואם היה קשה בעיניו, והיה עליו למעמסה, ואמר: “זה הוא יום קשה”.
अरबी तफ़सीरें:
وَجَآءَهُۥ قَوۡمُهُۥ يُهۡرَعُونَ إِلَيۡهِ وَمِن قَبۡلُ كَانُواْ يَعۡمَلُونَ ٱلسَّيِّـَٔاتِۚ قَالَ يَٰقَوۡمِ هَٰٓؤُلَآءِ بَنَاتِي هُنَّ أَطۡهَرُ لَكُمۡۖ فَٱتَّقُواْ ٱللَّهَ وَلَا تُخۡزُونِ فِي ضَيۡفِيٓۖ أَلَيۡسَ مِنكُمۡ رَجُلٞ رَّشِيدٞ
78 האנשים מבני עמו באו אליו במהירות, והם היו עושים את הרע, אמר להם: ״ הוי בני עמי! הנה בנותיי! הן טהורות יותר עבורכם. יראו את אללה ואל תמיסו עליי קלון ב(התקפת) אורחיי, האין בכם איש שהולך בדרך הישר?”
अरबी तफ़सीरें:
قَالُواْ لَقَدۡ عَلِمۡتَ مَا لَنَا فِي بَنَاتِكَ مِنۡ حَقّٖ وَإِنَّكَ لَتَعۡلَمُ مَا نُرِيدُ
79 אמרו: “אתה כבר יודע כי אין לנו רצון על בנותיך, ואתה יודע מה רצוננו”.
अरबी तफ़सीरें:
قَالَ لَوۡ أَنَّ لِي بِكُمۡ قُوَّةً أَوۡ ءَاوِيٓ إِلَىٰ رُكۡنٖ شَدِيدٖ
80 לוט אמר: ״ אם רק היה לי הכוח לעצור אתכם או אם יכולתי להיעזר בבעל כוח חזק!”
अरबी तफ़सीरें:
قَالُواْ يَٰلُوطُ إِنَّا رُسُلُ رَبِّكَ لَن يَصِلُوٓاْ إِلَيۡكَۖ فَأَسۡرِ بِأَهۡلِكَ بِقِطۡعٖ مِّنَ ٱلَّيۡلِ وَلَا يَلۡتَفِتۡ مِنكُمۡ أَحَدٌ إِلَّا ٱمۡرَأَتَكَۖ إِنَّهُۥ مُصِيبُهَا مَآ أَصَابَهُمۡۚ إِنَّ مَوۡعِدَهُمُ ٱلصُّبۡحُۚ أَلَيۡسَ ٱلصُّبۡحُ بِقَرِيبٖ
81 אמרו: “הוי, לוט! אנו שליחי ריבונך, אינם יכולים להגיע אליך! הוצא את בני ביתך בלילה הזה, ואל יביס אחד מכם לאחור, פרס לאשתך, אשר יקרה לה מה שיקרה לאחרים. המועד שלהם הוא בבוקר, האין הבוקר קרוב?”.
अरबी तफ़सीरें:
فَلَمَّا جَآءَ أَمۡرُنَا جَعَلۡنَا عَٰلِيَهَا سَافِلَهَا وَأَمۡطَرۡنَا عَلَيۡهَا حِجَارَةٗ مِّن سِجِّيلٖ مَّنضُودٖ
82 וכאשר ניתן צוונו נגדם, הפכנו את (העיר הזאת) על פיה: מה שעליה אל תחתיה, והורדנו עליה צרורות של אבנים מעופרת,
अरबी तफ़सीरें:
مُّسَوَّمَةً عِندَ رَبِّكَۖ وَمَا هِيَ مِنَ ٱلظَّٰلِمِينَ بِبَعِيدٖ
83 אשר מסומנות לפי (הוראות) ריבונך. אכן, עונשם של המקפחים לא היה רחוק (מהם)!
अरबी तफ़सीरें:
۞ وَإِلَىٰ مَدۡيَنَ أَخَاهُمۡ شُعَيۡبٗاۚ قَالَ يَٰقَوۡمِ ٱعۡبُدُواْ ٱللَّهَ مَا لَكُم مِّنۡ إِلَٰهٍ غَيۡرُهُۥۖ وَلَا تَنقُصُواْ ٱلۡمِكۡيَالَ وَٱلۡمِيزَانَۖ إِنِّيٓ أَرَىٰكُم بِخَيۡرٖ وَإِنِّيٓ أَخَافُ عَلَيۡكُمۡ عَذَابَ يَوۡمٖ مُّحِيطٖ
84 ואל בני מדין שלחנו את (הנביא) שועיב אחיהם. אמר ״הוי, בני עמי! עיבדו את אללה, כי אין לכם אלוה אחר מלבדו, ואל תרמו במידה ובמשקל, אני רואה כי המצב שלכם הוא טוב , אך אני מפחד כי יבוא עליכם העונש המקיף.
अरबी तफ़सीरें:
وَيَٰقَوۡمِ أَوۡفُواْ ٱلۡمِكۡيَالَ وَٱلۡمِيزَانَ بِٱلۡقِسۡطِۖ وَلَا تَبۡخَسُواْ ٱلنَّاسَ أَشۡيَآءَهُمۡ وَلَا تَعۡثَوۡاْ فِي ٱلۡأَرۡضِ مُفۡسِدِينَ
85 הוי, בני עמי! היו אמינים במידות ובמשקלים ואל תפחיתו לאנשים מן המגיע להם, ואל תפיצו שחיתות בארץ.
अरबी तफ़सीरें:
بَقِيَّتُ ٱللَّهِ خَيۡرٞ لَّكُمۡ إِن كُنتُم مُّؤۡمِنِينَۚ وَمَآ أَنَا۠ عَلَيۡكُم بِحَفِيظٖ
86 מה שאללה התיר לכם (מהרווח שמגיע לכם) זה מה שהכי טוב עבורכם, אם אתם אכן מאמינים אמתיים. אך אינני אחראי למה שתעשו.
अरबी तफ़सीरें:
قَالُواْ يَٰشُعَيۡبُ أَصَلَوٰتُكَ تَأۡمُرُكَ أَن نَّتۡرُكَ مَا يَعۡبُدُ ءَابَآؤُنَآ أَوۡ أَن نَّفۡعَلَ فِيٓ أَمۡوَٰلِنَا مَا نَشَٰٓؤُاْۖ إِنَّكَ لَأَنتَ ٱلۡحَلِيمُ ٱلرَّشِيدُ
87 אמרו: ״ הוי, שועיב! האם תפילתך מצווה עליך לדרוש מאתנו שנעזוב את אשר עבדו אבותינו, וכי נפסיק לעשות ברכושנו כרצוננו? (והוסיפו בזלזול), האם אתה היחיד בינינו אשר הוא סבלן והולך בדרך הישר?”
अरबी तफ़सीरें:
قَالَ يَٰقَوۡمِ أَرَءَيۡتُمۡ إِن كُنتُ عَلَىٰ بَيِّنَةٖ مِّن رَّبِّي وَرَزَقَنِي مِنۡهُ رِزۡقًا حَسَنٗاۚ وَمَآ أُرِيدُ أَنۡ أُخَالِفَكُمۡ إِلَىٰ مَآ أَنۡهَىٰكُمۡ عَنۡهُۚ إِنۡ أُرِيدُ إِلَّا ٱلۡإِصۡلَٰحَ مَا ٱسۡتَطَعۡتُۚ وَمَا تَوۡفِيقِيٓ إِلَّا بِٱللَّهِۚ عَلَيۡهِ تَوَكَّلۡتُ وَإِلَيۡهِ أُنِيبُ
88 אמר (שועיב): “הוי, בני עמי! מה תגידו: אם יש לי הוכחה ברורה מריבוני, וגם העניק לי פרנסה טובה מאתו. אינני מבקש להרשות לעצמי את אשר אני מונע מכם לעשות, אלא לתקן במידת האפשר. ולא אצליח אלא רק ב(סיוע) אללה שעליו אני סומך ואליו אני פונה (לעזרה)
अरबी तफ़सीरें:
وَيَٰقَوۡمِ لَا يَجۡرِمَنَّكُمۡ شِقَاقِيٓ أَن يُصِيبَكُم مِّثۡلُ مَآ أَصَابَ قَوۡمَ نُوحٍ أَوۡ قَوۡمَ هُودٍ أَوۡ قَوۡمَ صَٰلِحٖۚ وَمَا قَوۡمُ لُوطٖ مِّنكُم بِبَعِيدٖ
89 והוי, בני עמי! אל תתנו להתנגדות שלכם אליי להביא עליכם אסון כאסון שנפל על בני עמו של (הנביא) נוח, או על בני עמו של (הנביא) הוד, או על בני עמו של (הנביא) צאלח, ונוסף לכל זה אנשי (הנביא) לוט אינם רחוקים מכם.
अरबी तफ़सीरें:
وَٱسۡتَغۡفِرُواْ رَبَّكُمۡ ثُمَّ تُوبُوٓاْ إِلَيۡهِۚ إِنَّ رَبِّي رَحِيمٞ وَدُودٞ
90 בקשו סליחה מריבונכם, ופנו אליו בחרטה, כי ריבוני רחום וחומל.
अरबी तफ़सीरें:
قَالُواْ يَٰشُعَيۡبُ مَا نَفۡقَهُ كَثِيرٗا مِّمَّا تَقُولُ وَإِنَّا لَنَرَىٰكَ فِينَا ضَعِيفٗاۖ وَلَوۡلَا رَهۡطُكَ لَرَجَمۡنَٰكَۖ وَمَآ أَنتَ عَلَيۡنَا بِعَزِيزٖ
91 אמרו: “הוי, שועיב! אין אנו מבינים הרבה ממה שאתה אומר. ואנו רואים שאין לך שום כוח עלינו, ולולא בני משפחתך היינו רוגמים אותך באבנים, ואין לך ערך וכבוד בעינינו.”
अरबी तफ़सीरें:
قَالَ يَٰقَوۡمِ أَرَهۡطِيٓ أَعَزُّ عَلَيۡكُم مِّنَ ٱللَّهِ وَٱتَّخَذۡتُمُوهُ وَرَآءَكُمۡ ظِهۡرِيًّاۖ إِنَّ رَبِّي بِمَا تَعۡمَلُونَ مُحِيطٞ
92 אמר (שועיב): ״ הוי, בני עמי האם בני משפחתי מוערכים בעיניכם יותר מאללה, עד כדי כך שפניתם עורף למה שהוא ציווה אתכם? ריבוני בקי בכל אשר אתם עושים”.
अरबी तफ़सीरें:
وَيَٰقَوۡمِ ٱعۡمَلُواْ عَلَىٰ مَكَانَتِكُمۡ إِنِّي عَٰمِلٞۖ سَوۡفَ تَعۡلَمُونَ مَن يَأۡتِيهِ عَذَابٞ يُخۡزِيهِ وَمَنۡ هُوَ كَٰذِبٞۖ وَٱرۡتَقِبُوٓاْ إِنِّي مَعَكُمۡ رَقِيبٞ
93 "הוי, בני עמי! המשיכו לעשות מה שאתם עושים, וגם אני אעשה כרצוני, אך סופכם שתדעו על מי יבוא עונש משפיל ומי הוא הכוזב. חכו וראו מה יקרה לכם, וגם אני מחכה אתכם".
अरबी तफ़सीरें:
وَلَمَّا جَآءَ أَمۡرُنَا نَجَّيۡنَا شُعَيۡبٗا وَٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ مَعَهُۥ بِرَحۡمَةٖ مِّنَّا وَأَخَذَتِ ٱلَّذِينَ ظَلَمُواْ ٱلصَّيۡحَةُ فَأَصۡبَحُواْ فِي دِيَٰرِهِمۡ جَٰثِمِينَ
94 וכאשר נחת עליהם העונש, חילצנו את (הנביא) שועיב ואת אלה אשר האמינו אתו, ברחמנות מאתנו. אך אלה אשר קיפחו, נחתה עליהם הצווחה, ואז נהיו לגופות של מתים אשר מוטלים בבתיהם.
अरबी तफ़सीरें:
كَأَن لَّمۡ يَغۡنَوۡاْ فِيهَآۗ أَلَا بُعۡدٗا لِّمَدۡيَنَ كَمَا بَعِدَتۡ ثَمُودُ
95 (והושמדו) כמו שמעולם לא חיו בבתיהם. האבדון לאנשי עם מדין כפי שאבדו בני העם ת'מוד.
अरबी तफ़सीरें:
وَلَقَدۡ أَرۡسَلۡنَا مُوسَىٰ بِـَٔايَٰتِنَا وَسُلۡطَٰنٖ مُّبِينٍ
96 וכבר שלחנו את משה עם אותותינו ועם הוכחה ברורה,
अरबी तफ़सीरें:
إِلَىٰ فِرۡعَوۡنَ وَمَلَإِيْهِۦ فَٱتَّبَعُوٓاْ أَمۡرَ فِرۡعَوۡنَۖ وَمَآ أَمۡرُ فِرۡعَوۡنَ بِرَشِيدٖ
97 אל פרעה ואנשי שלטונו. אך האנשים הלכו אחרי פקודתו של פרעה, ואין דרכו של פרעה ישרה.
अरबी तफ़सीरें:
يَقۡدُمُ قَوۡمَهُۥ يَوۡمَ ٱلۡقِيَٰمَةِ فَأَوۡرَدَهُمُ ٱلنَّارَۖ وَبِئۡسَ ٱلۡوِرۡدُ ٱلۡمَوۡرُودُ
98 (ולכן פרעה) יצעד בראש בני עמו ביום תחיית-המתים ויובילם אל אש הגיהינום. כמה רע המקום אשר אליו הם ייכנסו,
अरबी तफ़सीरें:
وَأُتۡبِعُواْ فِي هَٰذِهِۦ لَعۡنَةٗ وَيَوۡمَ ٱلۡقِيَٰمَةِۚ بِئۡسَ ٱلرِّفۡدُ ٱلۡمَرۡفُودُ
99 וקללה רדפה אותם בעולם הזה, וקללה תרדוף אותם גם ביום תחיית-המתים. כמה נורא מה שהם יקבלו בנוסף למה שקיבלו בעולם הזה.
अरबी तफ़सीरें:
ذَٰلِكَ مِنۡ أَنۢبَآءِ ٱلۡقُرَىٰ نَقُصُّهُۥ عَلَيۡكَۖ مِنۡهَا قَآئِمٞ وَحَصِيدٞ
100 זה אשר סיפרנו על מה שקרה לכמה (אנשי) ערים בעבר, חלק מהם עדיין קיימים וחלק מהם הוכחדו.
अरबी तफ़सीरें:
وَمَا ظَلَمۡنَٰهُمۡ وَلَٰكِن ظَلَمُوٓاْ أَنفُسَهُمۡۖ فَمَآ أَغۡنَتۡ عَنۡهُمۡ ءَالِهَتُهُمُ ٱلَّتِي يَدۡعُونَ مِن دُونِ ٱللَّهِ مِن شَيۡءٖ لَّمَّا جَآءَ أَمۡرُ رَبِّكَۖ وَمَا زَادُوهُمۡ غَيۡرَ تَتۡبِيبٖ
101 אך לא אנחנו קיפחנו אותם, אלא הם קיפחו את עצמם. האלילים שאליהם התפללו לא עזרו להם כלל כאשר בוצע הצו של ריבונך. להפך, הם הוסיפו להם עונש על עונשם.
अरबी तफ़सीरें:
وَكَذَٰلِكَ أَخۡذُ رَبِّكَ إِذَآ أَخَذَ ٱلۡقُرَىٰ وَهِيَ ظَٰلِمَةٌۚ إِنَّ أَخۡذَهُۥٓ أَلِيمٞ شَدِيدٌ
102 כזה הוא העונש של ריבונך כאשר הוא מעניש את אנשי הערים בכפירתם, ועונשו כואב וחזק.
अरबी तफ़सीरें:
إِنَّ فِي ذَٰلِكَ لَأٓيَةٗ لِّمَنۡ خَافَ عَذَابَ ٱلۡأٓخِرَةِۚ ذَٰلِكَ يَوۡمٞ مَّجۡمُوعٞ لَّهُ ٱلنَّاسُ وَذَٰلِكَ يَوۡمٞ مَّشۡهُودٞ
103 בזה יש אות לאלה שפוחדים מעונש העולם הבא, ביום שיקובצו כל האנשים לדין, וביום הזה כולם יהיו נוכחים.
अरबी तफ़सीरें:
وَمَا نُؤَخِّرُهُۥٓ إِلَّا لِأَجَلٖ مَّعۡدُودٖ
104 ואיננו מאחרים אותו (את יום הדין) רק עד למועד שנקבע.
अरबी तफ़सीरें:
يَوۡمَ يَأۡتِ لَا تَكَلَّمُ نَفۡسٌ إِلَّا بِإِذۡنِهِۦۚ فَمِنۡهُمۡ شَقِيّٞ وَسَعِيدٞ
105 כאשר (יום הדין) יבוא, לא יוכל אדם לדבר בלי לקבל רשות (מאללה), וביניהם יהיו האומללים והמאושרים.
अरबी तफ़सीरें:
فَأَمَّا ٱلَّذِينَ شَقُواْ فَفِي ٱلنَّارِ لَهُمۡ فِيهَا زَفِيرٞ وَشَهِيقٌ
106 אולם, האומללים, הם אלה שיהיו באש הגיהינום, בה ינשפו ויזעקו.
अरबी तफ़सीरें:
خَٰلِدِينَ فِيهَا مَا دَامَتِ ٱلسَّمَٰوَٰتُ وَٱلۡأَرۡضُ إِلَّا مَا شَآءَ رَبُّكَۚ إِنَّ رَبَّكَ فَعَّالٞ لِّمَا يُرِيدُ
107 לנצח הם יהיו שם, כל עוד יתקיימו השמים והארץ, אלא אם ירצה ריבונך אחרת. כי ריבונך עושה כרצונו.
अरबी तफ़सीरें:
۞ وَأَمَّا ٱلَّذِينَ سُعِدُواْ فَفِي ٱلۡجَنَّةِ خَٰلِدِينَ فِيهَا مَا دَامَتِ ٱلسَّمَٰوَٰتُ وَٱلۡأَرۡضُ إِلَّا مَا شَآءَ رَبُّكَۖ عَطَآءً غَيۡرَ مَجۡذُوذٖ
108 אך, המאושרים הם אלה שיהיו בגן העדן, ולנצח יהיו בו, כל עוד השמים והארץ קיימים, אלא אם ירצה ריבונך אחרת, תהיה זו מתנה שאינה מתכלה.
अरबी तफ़सीरें:
فَلَا تَكُ فِي مِرۡيَةٖ مِّمَّا يَعۡبُدُ هَٰٓؤُلَآءِۚ مَا يَعۡبُدُونَ إِلَّا كَمَا يَعۡبُدُ ءَابَآؤُهُم مِّن قَبۡلُۚ وَإِنَّا لَمُوَفُّوهُمۡ نَصِيبَهُمۡ غَيۡرَ مَنقُوصٖ
109 שלא יהיה לך ספק בנוגע למה שאלה עובדים. הם אינם עובדים אלא את מה שעבדו אבותיהם לפניהם. אנחנו בוודאות ניתן להם את כל המגיע להם ואיננו מחסירים.
अरबी तफ़सीरें:
وَلَقَدۡ ءَاتَيۡنَا مُوسَى ٱلۡكِتَٰبَ فَٱخۡتُلِفَ فِيهِۚ وَلَوۡلَا كَلِمَةٞ سَبَقَتۡ مِن رَّبِّكَ لَقُضِيَ بَيۡنَهُمۡۚ وَإِنَّهُمۡ لَفِي شَكّٖ مِّنۡهُ مُرِيبٖ
110 כבר נתנו למשה את הספר, אך היו בין האנשים חילוקי דעות לגביו, ולולא החלטה קודמת מריבונך, היה שופט ביניהם (בעולם הזה), ואכן, הם בספק ברור.
अरबी तफ़सीरें:
وَإِنَّ كُلّٗا لَّمَّا لَيُوَفِّيَنَّهُمۡ رَبُّكَ أَعۡمَٰلَهُمۡۚ إِنَّهُۥ بِمَا يَعۡمَلُونَ خَبِيرٞ
111 ואכן, לכולם ייתן ריבונך את שכרם, כי הוא אשר בקי במה שהם עושים.
अरबी तफ़सीरें:
فَٱسۡتَقِمۡ كَمَآ أُمِرۡتَ وَمَن تَابَ مَعَكَ وَلَا تَطۡغَوۡاْۚ إِنَّهُۥ بِمَا تَعۡمَلُونَ بَصِيرٞ
112 על כן, היה ישר באשר צווית, עם אלה אשר ביקשו סליחה אתך, ואל תתנשאו, כי אללה רואה את כל אשר תעשו.
अरबी तफ़सीरें:
وَلَا تَرۡكَنُوٓاْ إِلَى ٱلَّذِينَ ظَلَمُواْ فَتَمَسَّكُمُ ٱلنَّارُ وَمَا لَكُم مِّن دُونِ ٱللَّهِ مِنۡ أَوۡلِيَآءَ ثُمَّ لَا تُنصَرُونَ
113 ואל תבטחו באלה אשר קיפחו, כדי שלא תפגע בכם האש. אז אין לכם אדון (גואל) מלבד אללה, ולא תינצלו.
अरबी तफ़सीरें:
وَأَقِمِ ٱلصَّلَوٰةَ طَرَفَيِ ٱلنَّهَارِ وَزُلَفٗا مِّنَ ٱلَّيۡلِۚ إِنَّ ٱلۡحَسَنَٰتِ يُذۡهِبۡنَ ٱلسَّيِّـَٔاتِۚ ذَٰلِكَ ذِكۡرَىٰ لِلذَّٰكِرِينَ
114 וקיים את התפילה בקצות היום, וחלק מהלילה, כי המעשים הטובים מכפרים על המעשים הרעים. וזו הזכרה לאלה אשר רוצים להיזכר.
अरबी तफ़सीरें:
وَٱصۡبِرۡ فَإِنَّ ٱللَّهَ لَا يُضِيعُ أَجۡرَ ٱلۡمُحۡسِنِينَ
115 והתאזר בסבלנות, כי שכרם של עושי הטוב לא ילך לאיבוד אצל אללה.
अरबी तफ़सीरें:
فَلَوۡلَا كَانَ مِنَ ٱلۡقُرُونِ مِن قَبۡلِكُمۡ أُوْلُواْ بَقِيَّةٖ يَنۡهَوۡنَ عَنِ ٱلۡفَسَادِ فِي ٱلۡأَرۡضِ إِلَّا قَلِيلٗا مِّمَّنۡ أَنجَيۡنَا مِنۡهُمۡۗ وَٱتَّبَعَ ٱلَّذِينَ ظَلَمُواْ مَآ أُتۡرِفُواْ فِيهِ وَكَانُواْ مُجۡرِمِينَ
116 ולא היו בקרב הדורות שקדמו לכם אנשים שהתנגדו למעשים רעים אשר היו בארץ, אלא מעטים מאלה אשר חילצנו מהם, והמשיכו אלה אשר קיפחו במה שהיו מתענגים בו, ולכן, היו פושעים.
अरबी तफ़सीरें:
وَمَا كَانَ رَبُّكَ لِيُهۡلِكَ ٱلۡقُرَىٰ بِظُلۡمٖ وَأَهۡلُهَا مُصۡلِحُونَ
117 ולא היה ריבונך מבחיר את הערים בכל חטא, אילו התושבים היו מתקנים את מעשיהם
अरबी तफ़सीरें:
وَلَوۡ شَآءَ رَبُّكَ لَجَعَلَ ٱلنَّاسَ أُمَّةٗ وَٰحِدَةٗۖ وَلَا يَزَالُونَ مُخۡتَلِفِينَ
118 לו רצה ריבונך, היה עושה את כל האנשים אומה אחת, אך הם ימשיכו להיות שונים,
अरबी तफ़सीरें:
إِلَّا مَن رَّحِمَ رَبُّكَۚ وَلِذَٰلِكَ خَلَقَهُمۡۗ وَتَمَّتۡ كَلِمَةُ رَبِّكَ لَأَمۡلَأَنَّ جَهَنَّمَ مِنَ ٱلۡجِنَّةِ وَٱلنَّاسِ أَجۡمَعِينَ
119 מלבד חלק אשר עליהם הוא ריחם לשם כך ריבונך יצר אותם. על כן פסק ריבונך: “למלא את הגיהינום מן השדים והאנשים יחד״.
अरबी तफ़सीरें:
وَكُلّٗا نَّقُصُّ عَلَيۡكَ مِنۡ أَنۢبَآءِ ٱلرُّسُلِ مَا نُثَبِّتُ بِهِۦ فُؤَادَكَۚ وَجَآءَكَ فِي هَٰذِهِ ٱلۡحَقُّ وَمَوۡعِظَةٞ وَذِكۡرَىٰ لِلۡمُؤۡمِنِينَ
120 אנחנו חושפים לפניך הכול על קורות שליחינו אשר קדמו לך כדי לחזק את לבך. ובזאת (בסורה זו) בא אליך הצדק והאזהרה והזכרה למאמינים.
अरबी तफ़सीरें:
وَقُل لِّلَّذِينَ لَا يُؤۡمِنُونَ ٱعۡمَلُواْ عَلَىٰ مَكَانَتِكُمۡ إِنَّا عَٰمِلُونَ
121 ואמור לאלה אשר לא האמינו: “עשו כל מה שאתם רוצים, ואנו נעשה כל מה שאנו רוצים,
अरबी तफ़सीरें:
وَٱنتَظِرُوٓاْ إِنَّا مُنتَظِرُونَ
122 וחכו, גם אנו מחכים”.
अरबी तफ़सीरें:
وَلِلَّهِ غَيۡبُ ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَٱلۡأَرۡضِ وَإِلَيۡهِ يُرۡجَعُ ٱلۡأَمۡرُ كُلُّهُۥ فَٱعۡبُدۡهُ وَتَوَكَّلۡ عَلَيۡهِۚ وَمَا رَبُّكَ بِغَٰفِلٍ عَمَّا تَعۡمَلُونَ
123,לאללה שייכים כל נסתרות השמים והארץ, ואליו יושב כלדבר. לכן, עבוד אותו והיסמך עליו, כי ריבונכם אינו מתעלם ממה שאתם עושים.
अरबी तफ़सीरें:
 
अर्थों का अनुवाद सूरा: सूरा हूद
सूरों की सूची पृष्ठ संख्या
 
क़ुरआन के अर्थों का अनुवाद - इब्रानी अनुवाद - अनुवादों की सूची

पवित्र क़ुरआन के अर्थों का इब्रानी अनुवाद। प्रकाशक : मरकज़ दार अस-सलाम, यरूशलम।

बंद करें