Traduction des sens Sourate AL-QAMAR - Traduction en hébreu - Encyclopédie du Noble Coran

אל-קמר

Verset: 1

ٱقۡتَرَبَتِ ٱلسَّاعَةُ وَٱنشَقَّ ٱلۡقَمَرُ

1 התקרבה “השעה”(יום הדין), והירח נבקע.

Verset: 2

وَإِن يَرَوۡاْ ءَايَةٗ يُعۡرِضُواْ وَيَقُولُواْ سِحۡرٞ مُّسۡتَمِرّٞ

2 וכאשר הם יראו אות הם יסובבו גב (יכפרו) ויאמרו: “בסך הכול קסם מתמשך”,

Verset: 3

وَكَذَّبُواْ وَٱتَّبَعُوٓاْ أَهۡوَآءَهُمۡۚ وَكُلُّ أَمۡرٖ مُّسۡتَقِرّٞ

3 הם יכפרו וילכו אחרי תאוותיהם, אף- על-פי שהכול כבר נקבע.

Verset: 4

وَلَقَدۡ جَآءَهُم مِّنَ ٱلۡأَنۢبَآءِ مَا فِيهِ مُزۡدَجَرٌ

4 וכבר באו אליהם הרבה קורות שבכוחן להרתיע,

Verset: 5

حِكۡمَةُۢ بَٰلِغَةٞۖ فَمَا تُغۡنِ ٱلنُّذُرُ

5 חכמה נעלה (הקוראן), אך המזהירים לא ישפיעו(על הכופרים).

Verset: 6

فَتَوَلَّ عَنۡهُمۡۘ يَوۡمَ يَدۡعُ ٱلدَّاعِ إِلَىٰ شَيۡءٖ نُّكُرٍ

6 לכן סור מעליהם, וחכה ליום שבו יקרא להם הקורא אל המאורע האיום (יום הדין).

Verset: 7

خُشَّعًا أَبۡصَٰرُهُمۡ يَخۡرُجُونَ مِنَ ٱلۡأَجۡدَاثِ كَأَنَّهُمۡ جَرَادٞ مُّنتَشِرٞ

7 אז יהיו עיניהם עלובות, והם יוצאו מן הקברים כאילו הם היו נחיל של ארבה.

Verset: 8

مُّهۡطِعِينَ إِلَى ٱلدَّاعِۖ يَقُولُ ٱلۡكَٰفِرُونَ هَٰذَا يَوۡمٌ عَسِرٞ

8 הם ימהרו אל הקורא. יאמרו הכופרים: “זהו יום נורא קשה”.

Verset: 9

۞ كَذَّبَتۡ قَبۡلَهُمۡ قَوۡمُ نُوحٖ فَكَذَّبُواْ عَبۡدَنَا وَقَالُواْ مَجۡنُونٞ وَٱزۡدُجِرَ

9 לפניהם כבר כפרו בני עמו של נוח, אשר התכחשו לעברנו ואמרו: “זה משוגע”, ואיימו לגרשו.

Verset: 10

فَدَعَا رَبَّهُۥٓ أَنِّي مَغۡلُوبٞ فَٱنتَصِرۡ

10 אז קרא אל ריבונו, ״ הם גוברים עליי, אז חלץ אותי!”

Verset: 11

فَفَتَحۡنَآ أَبۡوَٰبَ ٱلسَّمَآءِ بِمَآءٖ مُّنۡهَمِرٖ

11 אז פתחנו את שערי השמים והורדנו את מי המבול,

Verset: 12

وَفَجَّرۡنَا ٱلۡأَرۡضَ عُيُونٗا فَٱلۡتَقَى ٱلۡمَآءُ عَلَىٰٓ أَمۡرٖ قَدۡ قُدِرَ

12 ובקענו את מעיינות התהום, ונפגשו המים כפי שפסקנו.

Verset: 13

وَحَمَلۡنَٰهُ عَلَىٰ ذَاتِ أَلۡوَٰحٖ وَدُسُرٖ

13 ונשאנו אותו על (אונייה) עשויה לוחות ומסמרים,

Verset: 14

تَجۡرِي بِأَعۡيُنِنَا جَزَآءٗ لِّمَن كَانَ كُفِرَ

14 אשר שסה בהשגחתנו. זה היה הגמול לאשר היה כופר (בשליחות נוח).

Verset: 15

وَلَقَد تَّرَكۡنَٰهَآ ءَايَةٗ فَهَلۡ مِن مُّدَّكِرٖ

15 וכבר השארנו אותה כאות, אבל, האם מישהו מפנים את המסר?

Verset: 16

فَكَيۡفَ كَانَ عَذَابِي وَنُذُرِ

16 ואיך היו עונשי והאזהרות.

Verset: 17

وَلَقَدۡ يَسَّرۡنَا ٱلۡقُرۡءَانَ لِلذِّكۡرِ فَهَلۡ مِن مُّدَّكِرٖ

17 וכבר את הקוראן הבהרנו למען יזכרו, אך האם יש מי שייזכר?

Verset: 18

كَذَّبَتۡ عَادٞ فَكَيۡفَ كَانَ عَذَابِي وَنُذُرِ

18 בני עאד הכחישו את האזהרות ואיך היו העונש אשר הבאתי עליהם והאזהרות שלפניו?

Verset: 19

إِنَّآ أَرۡسَلۡنَا عَلَيۡهِمۡ رِيحٗا صَرۡصَرٗا فِي يَوۡمِ نَحۡسٖ مُّسۡتَمِرّٖ

19 אנו שלחנו עליהם רוח קרה עזה ביום ארור ומקולל מתמשך,

Verset: 20

تَنزِعُ ٱلنَّاسَ كَأَنَّهُمۡ أَعۡجَازُ نَخۡلٖ مُّنقَعِرٖ

20 אשר עקרה את האנשים כאילו היו גזעי דקלים נגדעים.

Verset: 21

فَكَيۡفَ كَانَ عَذَابِي وَنُذُرِ

21 ואיך היו העונש אשר הבאתי עליהם והאזהרות שלפניו?

Verset: 22

وَلَقَدۡ يَسَّرۡنَا ٱلۡقُرۡءَانَ لِلذِّكۡرِ فَهَلۡ مِن مُّدَّكِرٖ

22 וכבר את הקוראן הבהרנו למען ייזכרו, אך האם יש מי שייזכר?

Verset: 23

كَذَّبَتۡ ثَمُودُ بِٱلنُّذُرِ

23 התכחשו (אנשי) ת'מוד למזהירים (הנביא צאלח).

Verset: 24

فَقَالُوٓاْ أَبَشَرٗا مِّنَّا وَٰحِدٗا نَّتَّبِعُهُۥٓ إِنَّآ إِذٗا لَّفِي ضَلَٰلٖ وَسُعُرٍ

24 ואמרו: “האם נלך בעקבות אחד מאתנו? זו טעות וחוסר דעת.

Verset: 25

أَءُلۡقِيَ ٱلذِّكۡرُ عَلَيۡهِ مِنۢ بَيۡنِنَا بَلۡ هُوَ كَذَّابٌ أَشِرٞ

25 האם רק לו מכולנו הושרה המסר האלוהי? לא! כי שקרן חצוף הוא.”

Verset: 26

سَيَعۡلَمُونَ غَدٗا مَّنِ ٱلۡكَذَّابُ ٱلۡأَشِرُ

26 מחר ייוודע להם מי השקרן החצוף.

Verset: 27

إِنَّا مُرۡسِلُواْ ٱلنَّاقَةِ فِتۡنَةٗ لَّهُمۡ فَٱرۡتَقِبۡهُمۡ وَٱصۡطَبِرۡ

27 כי אנו שולחים אליהם את הנאקה להעמידם בניסיון, שים לב להם והתאזר בסבלנות.

Verset: 28

وَنَبِّئۡهُمۡ أَنَّ ٱلۡمَآءَ قِسۡمَةُۢ بَيۡنَهُمۡۖ كُلُّ شِرۡبٖ مُّحۡتَضَرٞ

28 ואמור להם, כי המים שבבאר הם לכולם, וכל אחד ישתה בתורו.

Verset: 29

فَنَادَوۡاْ صَاحِبَهُمۡ فَتَعَاطَىٰ فَعَقَرَ

29 אך הם קראו לחברם (המרושע), אשר שחס את הנאקה.

Verset: 30

فَكَيۡفَ كَانَ عَذَابِي وَنُذُرِ

30 ואיך היו העונש אשר הבאתי עליהם והאזהרה שלפניו?

Verset: 31

إِنَّآ أَرۡسَلۡنَا عَلَيۡهِمۡ صَيۡحَةٗ وَٰحِدَةٗ فَكَانُواْ كَهَشِيمِ ٱلۡمُحۡتَظِرِ

31 ולכן הנחתנו עליהם צווחה אחת, ומיד הם נפלו כמו עלים יבשים.

Verset: 32

وَلَقَدۡ يَسَّرۡنَا ٱلۡقُرۡءَانَ لِلذِّكۡرِ فَهَلۡ مِن مُّدَّكِرٖ

32 וכבר את הקוראן הבהרנו למען ייזכרו, אך האם יש מי שייזכר?

Verset: 33

كَذَّبَتۡ قَوۡمُ لُوطِۭ بِٱلنُّذُرِ

33 התכחשו (בני) עמו של לוט למזהירים (לוט).

Verset: 34

إِنَّآ أَرۡسَلۡنَا عَلَيۡهِمۡ حَاصِبًا إِلَّآ ءَالَ لُوطٖۖ نَّجَّيۡنَٰهُم بِسَحَرٖ

34 ולכן שלחנו בהם סופה סוערת (שהשמידה אותם), אך את משפחת לוט מילטנו עם שחה

Verset: 35

نِّعۡمَةٗ مِّنۡ عِندِنَاۚ كَذَٰلِكَ نَجۡزِي مَن شَكَرَ

35 זאת עשינו כחסד מאתנו. כך עמול לאשר מכיר תודה.

Verset: 36

وَلَقَدۡ أَنذَرَهُم بَطۡشَتَنَا فَتَمَارَوۡاْ بِٱلنُّذُرِ

36 וכבר הזהירם (לוט) מבוא מהלומתינו, אך הם לא האמינו לאזהרה.

Verset: 37

وَلَقَدۡ رَٰوَدُوهُ عَن ضَيۡفِهِۦ فَطَمَسۡنَآ أَعۡيُنَهُمۡ فَذُوقُواْ عَذَابِي وَنُذُرِ

37 ושידלוהו להסגיר להם את אורחיו (לביצוע זממם בהם), כיבינו את מאור עיניהם, ונאמר להם: “טעמו אפוא את עונשי (ואת מסר) הזהרותיי”.

Verset: 38

وَلَقَدۡ صَبَّحَهُم بُكۡرَةً عَذَابٞ مُّسۡتَقِرّٞ

38 וכבר עם בוקר, פגע בהם עונש ממושך,

Verset: 39

فَذُوقُواْ عَذَابِي وَنُذُرِ

39 (ונאמר להם): ״ טעמו את עונש (ואת מסר) הזהרותיי”.

Verset: 40

وَلَقَدۡ يَسَّرۡنَا ٱلۡقُرۡءَانَ لِلذِّكۡرِ فَهَلۡ مِن مُّدَّكِرٖ

40 וכבר את הקוראן הבהרנו למען יזכרו, אך האם יש מי שייזכר?

Verset: 41

وَلَقَدۡ جَآءَ ءَالَ فِرۡعَوۡنَ ٱلنُّذُرُ

41 וכבר באו אל בית פרעה המזהירים.

Verset: 42

كَذَّبُواْ بِـَٔايَٰتِنَا كُلِّهَا فَأَخَذۡنَٰهُمۡ أَخۡذَ عَزِيزٖ مُّقۡتَدِرٍ

42 אך הם התכחשו לכל אותותינו, ואז הנחתנו עליהם את מכותיו של העזוז הכול-יכול.

Verset: 43

أَكُفَّارُكُمۡ خَيۡرٞ مِّنۡ أُوْلَٰٓئِكُمۡ أَمۡ لَكُم بَرَآءَةٞ فِي ٱلزُّبُرِ

43 האם כופריכם טובים מאלה (שלפניכם), או שמא יש לכם חסינות לפי כתבי הקודש?

Verset: 44

أَمۡ يَقُولُونَ نَحۡنُ جَمِيعٞ مُّنتَصِرٞ

44 ואולי יאמרו: “אנו חבורה של מנצחים”?

Verset: 45

سَيُهۡزَمُ ٱلۡجَمۡعُ وَيُوَلُّونَ ٱلدُّبُرَ

45 אך בקרוב הם יפסידו וייסוגו אחורה.

Verset: 46

بَلِ ٱلسَّاعَةُ مَوۡعِدُهُمۡ وَٱلسَّاعَةُ أَدۡهَىٰ وَأَمَرُّ

46 אכן, “השעה” (יום הדין) היא מועדם, ו״השעה” קשה יותר ומרה יותר.

Verset: 47

إِنَّ ٱلۡمُجۡرِمِينَ فِي ضَلَٰلٖ وَسُعُرٖ

47 אכן הרשעים שרויים בתעייה ובטיפשות.

Verset: 48

يَوۡمَ يُسۡحَبُونَ فِي ٱلنَّارِ عَلَىٰ وُجُوهِهِمۡ ذُوقُواْ مَسَّ سَقَرَ

48 ביום אשר ייגררו על פניהם אל תוך האש, (יאמר להם): “טעמו את מגע האש הלוהטת של הגיהינום”.

Verset: 49

إِنَّا كُلَّ شَيۡءٍ خَلَقۡنَٰهُ بِقَدَرٖ

49 אכן אנו כל דבר בראנו לפי מידה מוגדרת.

Verset: 50

وَمَآ أَمۡرُنَآ إِلَّا وَٰحِدَةٞ كَلَمۡحِۭ بِٱلۡبَصَرِ

50 ואנו מצווים רק פעם אחת והצו מתגשם כהרף עין

Verset: 51

وَلَقَدۡ أَهۡلَكۡنَآ أَشۡيَاعَكُمۡ فَهَلۡ مِن مُّدَّكِرٖ

51 וכבר הכחדנו את הדומים לכם, האם יש מי שילמד את המסר?

Verset: 52

وَكُلُّ شَيۡءٖ فَعَلُوهُ فِي ٱلزُّبُرِ

52 כל מעשיהם מתועדים בכתבים רשומים.

Verset: 53

وَكُلُّ صَغِيرٖ وَكَبِيرٖ مُّسۡتَطَرٌ

53 הכול רשום, מהקטן לגדול (המעשים).

Verset: 54

إِنَّ ٱلۡمُتَّقِينَ فِي جَنَّٰتٖ وَنَهَرٖ

54 ואולם היראים (את אללה) יהיו בגני עדן עם נהרות זורמים,

Verset: 55

فِي مَقۡعَدِ صِدۡقٍ عِندَ مَلِيكٖ مُّقۡتَدِرِۭ

55 במושב כבוד אצל המלך הכול-יכול.