భావార్ధాల అనువాదం సూరహ్ సూరహ్ అల్-ఖియామహ్ - అరబీ అనువాదం - పవిత్ర ఖుర్ఆన్ యొక్క ఎన్సైక్లోపీడియా

אל-קיאמה

వచనం: 1

لَآ أُقۡسِمُ بِيَوۡمِ ٱلۡقِيَٰمَةِ

1 אני נשבע ביום תחיית-המתים!

వచనం: 2

وَلَآ أُقۡسِمُ بِٱلنَّفۡسِ ٱللَّوَّامَةِ

2 ואני נשבע בנפש הנוזפת בעצמה!

వచనం: 3

أَيَحۡسَبُ ٱلۡإِنسَٰنُ أَلَّن نَّجۡمَعَ عِظَامَهُۥ

3 החושב האדם כי לא נוכל לחבר את עצמותיו!

వచనం: 4

بَلَىٰ قَٰدِرِينَ عَلَىٰٓ أَن نُّسَوِّيَ بَنَانَهُۥ

4 אכן כן! יכולים אנו לעצב מחדש את פרקי אצבעותיו!

వచనం: 5

بَلۡ يُرِيدُ ٱلۡإِنسَٰنُ لِيَفۡجُرَ أَمَامَهُۥ

5 ואולם האדם מתעקש וממשיך להכחיש,

వచనం: 6

يَسۡـَٔلُ أَيَّانَ يَوۡمُ ٱلۡقِيَٰمَةِ

6 ושואל, מתי יום תחיית-המתים?

వచనం: 7

فَإِذَا بَرِقَ ٱلۡبَصَرُ

7 אך, כאשר יקפא המבט בתדהמה,

వచనం: 8

وَخَسَفَ ٱلۡقَمَرُ

8 והירח יאבד את אורו

వచనం: 9

وَجُمِعَ ٱلشَّمۡسُ وَٱلۡقَمَرُ

9 ויתקבצו השמש והירח.

వచనం: 10

يَقُولُ ٱلۡإِنسَٰنُ يَوۡمَئِذٍ أَيۡنَ ٱلۡمَفَرُّ

10 ויאמרו בני האדם ביום ההוא: “איפה דרך המילוט?!”

వచనం: 11

كَلَّا لَا وَزَرَ

11 אך, לא תהיה שום דרך מילוט עבורם!

వచనం: 12

إِلَىٰ رَبِّكَ يَوۡمَئِذٍ ٱلۡمُسۡتَقَرُّ

12 כי, רק אצל ריבונך ביום ההוא יהיה המחסה!

వచనం: 13

يُنَبَّؤُاْ ٱلۡإِنسَٰنُ يَوۡمَئِذِۭ بِمَا قَدَّمَ وَأَخَّرَ

13 ייאמר לאדם ביום ההוא את מה שהקדים לעשות ואת מה שאיחר לעשות.

వచనం: 14

بَلِ ٱلۡإِنسَٰنُ عَلَىٰ نَفۡسِهِۦ بَصِيرَةٞ

14 אכן, האדם יעיד ביום ההוא על עצמו,

వచనం: 15

وَلَوۡ أَلۡقَىٰ مَعَاذِيرَهُۥ

15 אפילו אם ישמיע את תירוציו.

వచనం: 16

لَا تُحَرِّكۡ بِهِۦ لِسَانَكَ لِتَعۡجَلَ بِهِۦٓ

16 אל תיחפז לקרוא אותו (את הקוראן),

వచనం: 17

إِنَّ عَلَيۡنَا جَمۡعَهُۥ وَقُرۡءَانَهُۥ

17 שאכן, אנחנו בעצמנו מופקדים על הקריאה שלו.

వచనం: 18

فَإِذَا قَرَأۡنَٰهُ فَٱتَّبِعۡ قُرۡءَانَهُۥ

18 אך, כאשר אנו מקריאים אותו (דרך גבריאל המלאך), עקוב אחר קריאתו.

వచనం: 19

ثُمَّ إِنَّ عَلَيۡنَا بَيَانَهُۥ

19 ולאחר כל (לאחר קריאתו) זה יהיה תפקידנו לבאר לך את המשמעות שלו

వచనం: 20

كَلَّا بَلۡ تُحِبُّونَ ٱلۡعَاجِلَةَ

20 אכן, אתם אוהבים את הרווח המידי (את העולם הזה)

వచనం: 21

وَتَذَرُونَ ٱلۡأٓخِرَةَ

21 ומזניחים את העולם הבא.

వచనం: 22

وُجُوهٞ يَوۡمَئِذٖ نَّاضِرَةٌ

22 יהיו פנים זוהרות,

వచనం: 23

إِلَىٰ رَبِّهَا نَاظِرَةٞ

23 אשר מביטות אל ריבונו

వచనం: 24

وَوُجُوهٞ يَوۡمَئِذِۭ بَاسِرَةٞ

24 ופנים ביום ההוא חשוכות,

వచనం: 25

تَظُنُّ أَن يُفۡعَلَ بِهَا فَاقِرَةٞ

25 הפוחדות ממהלומה מוחצת.

వచనం: 26

كَلَّآ إِذَا بَلَغَتِ ٱلتَّرَاقِيَ

26 כאשר תגיע הנשמה עד הגרון,

వచనం: 27

وَقِيلَ مَنۡۜ رَاقٖ

27 ויאמרו (האנשים): “יש קוסם שירפא אותו?”

వచనం: 28

وَظَنَّ أَنَّهُ ٱلۡفِرَاقُ

28 וייווכח (הגוסס) כי זו היא ההיפרדות,

వచనం: 29

وَٱلۡتَفَّتِ ٱلسَّاقُ بِٱلسَّاقِ

29 והרגליים יוצמדו זו אל זו.

వచనం: 30

إِلَىٰ رَبِّكَ يَوۡمَئِذٍ ٱلۡمَسَاقُ

30 אל ריבונך הוא יתקדם ביום ההוא!

వచనం: 31

فَلَا صَدَّقَ وَلَا صَلَّىٰ

31 הוא לא האמין ולא התפלל,

వచనం: 32

وَلَٰكِن كَذَّبَ وَتَوَلَّىٰ

32 רק התכחש והפנה את גבו,

వచనం: 33

ثُمَّ ذَهَبَ إِلَىٰٓ أَهۡلِهِۦ يَتَمَطَّىٰٓ

33 והיה חוזר אל חבריו ביוהרה.

వచనం: 34

أَوۡلَىٰ لَكَ فَأَوۡلَىٰ

34 אוי ואבוי לך!

వచనం: 35

ثُمَّ أَوۡلَىٰ لَكَ فَأَوۡلَىٰٓ

35 ושוב, אוי ואבוי לך!

వచనం: 36

أَيَحۡسَبُ ٱلۡإِنسَٰنُ أَن يُتۡرَكَ سُدًى

36 החושב האדם כי נעזוב אותו סתם (בלי מסרה)?

వచనం: 37

أَلَمۡ يَكُ نُطۡفَةٗ مِّن مَّنِيّٖ يُمۡنَىٰ

37 הלא היה רק טיפה,

వచనం: 38

ثُمَّ كَانَ عَلَقَةٗ فَخَلَقَ فَسَوَّىٰ

38 ואחו כן היה דם מעובה, וכן בוא אותו ועיצבו,

వచనం: 39

فَجَعَلَ مِنۡهُ ٱلزَّوۡجَيۡنِ ٱلذَّكَرَ وَٱلۡأُنثَىٰٓ

39 ועשה ממנה את שני המינים הזכר והנקבה.

వచనం: 40

أَلَيۡسَ ذَٰلِكَ بِقَٰدِرٍ عَلَىٰٓ أَن يُحۡـِۧيَ ٱلۡمَوۡتَىٰ

40 האם הוא (אללה הבורא) אינו יכול להחיות את המתים? בשם אללה הרחמן הרחום