భావార్ధాల అనువాదం సూరహ్ సూరహ్ అన్-నాజిఆత్ - అరబీ అనువాదం - పవిత్ర ఖుర్ఆన్ యొక్క ఎన్సైక్లోపీడియా

א-נאזיעאת

వచనం: 1

وَٱلنَّٰزِعَٰتِ غَرۡقٗا

1 (שבועה במלאכים) אשר עוקרים את הנשמה,

వచనం: 2

وَٱلنَّٰشِطَٰتِ نَشۡطٗا

2 ושנושאים בנחת את נשמת המאמין,

వచనం: 3

وَٱلسَّٰبِحَٰتِ سَبۡحٗا

3 ושממהרים למה שהצטוו,

వచనం: 4

فَٱلسَّٰبِقَٰتِ سَبۡقٗا

4 ושמגיעים ליעד לפני הנשמות (או לאש או לגן העדן)

వచనం: 5

فَٱلۡمُدَبِّرَٰتِ أَمۡرٗا

5 ובאלה אשר מסדרים ומכוונים את כל הצווים (של אללה)

వచనం: 6

يَوۡمَ تَرۡجُفُ ٱلرَّاجِفَةُ

6 ביום שבו זעזוע מחריד יזעזע את העולם כולו.

వచనం: 7

تَتۡبَعُهَا ٱلرَّادِفَةُ

7 ואשר לאחריו יגיע זעזוע מחריד נוסף.

వచనం: 8

قُلُوبٞ يَوۡمَئِذٖ وَاجِفَةٌ

8 ביום ההוא לבבות בני האדם יפעמו בחרדה,

వచనం: 9

أَبۡصَٰرُهَا خَٰشِعَةٞ

9 ומבטיהם יועלבו ויבוזו במבטן אל האדמה.

వచనం: 10

يَقُولُونَ أَءِنَّا لَمَرۡدُودُونَ فِي ٱلۡحَافِرَةِ

10 הם יגידו: האמנם אנחנו נשוב לחיים?

వచనం: 11

أَءِذَا كُنَّا عِظَٰمٗا نَّخِرَةٗ

11 הייתכן דבר כזה לאחר שכבר נהפוך לעצמות נרקבות?

వచనం: 12

قَالُواْ تِلۡكَ إِذٗا كَرَّةٌ خَاسِرَةٞ

12 והם יוסיפו ויגידו: אכן, זו תהיה שיבה משפילה והפסד גדול.

వచనం: 13

فَإِنَّمَا هِيَ زَجۡرَةٞ وَٰحِدَةٞ

13 אך, כל מה שיידרש זה רק תקיעה אחת בשופר,

వచనం: 14

فَإِذَا هُم بِٱلسَّاهِرَةِ

14 והנה, תראו, הם ישובו לחיות על פני האדמה!

వచనం: 15

هَلۡ أَتَىٰكَ حَدِيثُ مُوسَىٰٓ

15 האם שמעת על הסיפור של משה,

వచనం: 16

إِذۡ نَادَىٰهُ رَبُّهُۥ بِٱلۡوَادِ ٱلۡمُقَدَّسِ طُوًى

16 כאשר ריבונו קרא לו כשהיה בעמק המקודש “טווא”:

వచనం: 17

ٱذۡهَبۡ إِلَىٰ فِرۡعَوۡنَ إِنَّهُۥ طَغَىٰ

17 “לך אל פרעה, כי מריו גאה”.

వచనం: 18

فَقُلۡ هَل لَّكَ إِلَىٰٓ أَن تَزَكَّىٰ

18 ואמור לו: “האם אתה מוכן להיטהר?”

వచనం: 19

وَأَهۡدِيَكَ إِلَىٰ رَبِّكَ فَتَخۡشَىٰ

19 “האם תרצה שאדריך אותך אל ריבונך, כדי שתירא אותו?”

వచనం: 20

فَأَرَىٰهُ ٱلۡأٓيَةَ ٱلۡكُبۡرَىٰ

20 אז, משה הראה לו את הסימן האדיר

వచనం: 21

فَكَذَّبَ وَعَصَىٰ

21 אך, (פרעה) התכחש לזה וכפר.

వచనం: 22

ثُمَّ أَدۡبَرَ يَسۡعَىٰ

22 אז, הוא מיהר להפנות את גבו

వచనం: 23

فَحَشَرَ فَنَادَىٰ

23 והוא קיבץ את כולם,

వచనం: 24

فَقَالَ أَنَا۠ رَبُّكُمُ ٱلۡأَعۡلَىٰ

24 ואמר: “אני ריבונכם העליון!”

వచనం: 25

فَأَخَذَهُ ٱللَّهُ نَكَالَ ٱلۡأٓخِرَةِ وَٱلۡأُولَىٰٓ

25 אבל, אז אללה הכניע אותו והנחית עליו את העונש הכבד, גם בעולם הזה וגם בעולם הבא.

వచనం: 26

إِنَّ فِي ذَٰلِكَ لَعِبۡرَةٗ لِّمَن يَخۡشَىٰٓ

26 (ודאי) יש בזה מוסר השכל עבור אלה היראים מאללה.

వచనం: 27

ءَأَنتُمۡ أَشَدُّ خَلۡقًا أَمِ ٱلسَّمَآءُۚ بَنَىٰهَا

27 האם אתם קשים יותר לבריאה מאשר הרקיעים, אשר הוא בנה

వచనం: 28

رَفَعَ سَمۡكَهَا فَسَوَّىٰهَا

28 בכך שאת כיפתם רומם למקום גבוה ועיצב אותם בצורה מושלמת,

వచనం: 29

وَأَغۡطَشَ لَيۡلَهَا وَأَخۡرَجَ ضُحَىٰهَا

29 ואשר את ליללם עשה אפל, ואליהם מביא את אור היום,

వచనం: 30

وَٱلۡأَرۡضَ بَعۡدَ ذَٰلِكَ دَحَىٰهَآ

30 ומהאדמה אשר הוא שיסה,

వచనం: 31

أَخۡرَجَ مِنۡهَا مَآءَهَا وَمَرۡعَىٰهَا

31 ולאחר מכן הוציא מתוכה את המים ואת הצמחייה (והמרעה),

వచనం: 32

وَٱلۡجِبَالَ أَرۡسَىٰهَا

32 ואת ההרים הוא הציב ביציבות,

వచనం: 33

مَتَٰعٗا لَّكُمۡ وَلِأَنۡعَٰمِكُمۡ

33. וכל זה להנאתכם ולהנאת חיותיכם?

వచనం: 34

فَإِذَا جَآءَتِ ٱلطَّآمَّةُ ٱلۡكُبۡرَىٰ

34 כאשר יגיע המאורע המחריד,

వచనం: 35

يَوۡمَ يَتَذَكَّرُ ٱلۡإِنسَٰنُ مَا سَعَىٰ

35 יום בו ייזכר כל אדם בעבור מה הוא התאמץ,

వచనం: 36

وَبُرِّزَتِ ٱلۡجَحِيمُ لِمَن يَرَىٰ

36 וכולם יראו את הגיהינום.

వచనం: 37

فَأَمَّا مَن طَغَىٰ

37 (ביום ההוא) כל מי שהתנהג בשאננות,

వచనం: 38

وَءَاثَرَ ٱلۡحَيَوٰةَ ٱلدُّنۡيَا

38 והעדיף את חיי העולם הזה,

వచనం: 39

فَإِنَّ ٱلۡجَحِيمَ هِيَ ٱلۡمَأۡوَىٰ

39 ימצא את עצמו בגיהינום!

వచనం: 40

وَأَمَّا مَنۡ خَافَ مَقَامَ رَبِّهِۦ وَنَهَى ٱلنَّفۡسَ عَنِ ٱلۡهَوَىٰ

40 אך, זה אשר פחד לעמוד מול ריבונו, ואשר התאפק בסיפוק תאוות נפשו,

వచనం: 41

فَإِنَّ ٱلۡجَنَّةَ هِيَ ٱلۡمَأۡوَىٰ

41 הוא ישכון בגן העדן.

వచనం: 42

يَسۡـَٔلُونَكَ عَنِ ٱلسَّاعَةِ أَيَّانَ مُرۡسَىٰهَا

42 ישאלו אותך על השעה (יום הדין), הם יגידו: מתי היא תגיע?

వచనం: 43

فِيمَ أَنتَ مِن ذِكۡرَىٰهَآ

43 (העיקר) מה אתה (מקיים) מהתזכורת הזאת ?

వచనం: 44

إِلَىٰ رَبِّكَ مُنتَهَىٰهَآ

44 רק ריבונך יודע מתי תגיע!

వచనం: 45

إِنَّمَآ أَنتَ مُنذِرُ مَن يَخۡشَىٰهَا

45 אתה רק מזהיר את אלה אשר יראים מפניה.

వచనం: 46

كَأَنَّهُمۡ يَوۡمَ يَرَوۡنَهَا لَمۡ يَلۡبَثُوٓاْ إِلَّا عَشِيَّةً أَوۡ ضُحَىٰهَا

46 ביום שבו הם יראו אותה, הם ירגישו כאילו כל חייהם בעולם הזה היו לא יותר מערב אחד או בוקר אחד.