భావార్ధాల అనువాదం సూరహ్ సూరహ్ అబస - అరబీ అనువాదం - పవిత్ర ఖుర్ఆన్ యొక్క ఎన్సైక్లోపీడియా

: עבס

వచనం: 1

عَبَسَ وَتَوَلَّىٰٓ

1 קמט את מצחו והפנה את גבו,

వచనం: 2

أَن جَآءَهُ ٱلۡأَعۡمَىٰ

2 כאשר בא לקראתו העיוור,

వచనం: 3

وَمَا يُدۡرِيكَ لَعَلَّهُۥ يَزَّكَّىٰٓ

3 אבל, כיצד תוכל לדעת אם הוא בא להיטהר,

వచనం: 4

أَوۡ يَذَّكَّرُ فَتَنفَعَهُ ٱلذِّكۡرَىٰٓ

4 או שמא יהרהר בהזהרה ויפיק תועלת ממנה,

వచనం: 5

أَمَّا مَنِ ٱسۡتَغۡنَىٰ

5 אולם, אל זה שחושב את עצמו עשיר,

వచనం: 6

فَأَنتَ لَهُۥ تَصَدَّىٰ

6 אליו אתה פונה בהתלהבות.

వచనం: 7

وَمَا عَلَيۡكَ أَلَّا يَزَّكَّىٰ

7 אף שהאשמה היא לא עליך אם הוא לא ייטהר.

వచనం: 8

وَأَمَّا مَن جَآءَكَ يَسۡعَىٰ

8 אך את זה אשר מגיע אליך בהתלהבות,

వచనం: 9

وَهُوَ يَخۡشَىٰ

9 והוא חרד מאללה,

వచనం: 10

فَأَنتَ عَنۡهُ تَلَهَّىٰ

10 אותו אתה מזניח.

వచనం: 11

كَلَّآ إِنَّهَا تَذۡكِرَةٞ

11 אכן! זה דברי תוכחה ואזהרה,

వచనం: 12

فَمَن شَآءَ ذَكَرَهُۥ

12 ומי שרוצה, נאפשר לו לזכור.

వచనం: 13

فِي صُحُفٖ مُّكَرَّمَةٖ

13 זה ירד על עמודים שטופי כבוד,

వచనం: 14

مَّرۡفُوعَةٖ مُّطَهَّرَةِۭ

14 (עמודים) נעלים ומטוהרים.

వచనం: 15

بِأَيۡدِي سَفَرَةٖ

15 (אשר טוהרו) בידי הסופרים החכמים (מלאכים),

వచనం: 16

كِرَامِۭ بَرَرَةٖ

16 הנעלים והמטוהרים.

వచనం: 17

قُتِلَ ٱلۡإِنسَٰنُ مَآ أَكۡفَرَهُۥ

17 אבוי לאדם! הוא כל כך כפוי טובה!

వచనం: 18

مِنۡ أَيِّ شَيۡءٍ خَلَقَهُۥ

18 ממה אללה ברא אותו?

వచనం: 19

مِن نُّطۡفَةٍ خَلَقَهُۥ فَقَدَّرَهُۥ

19 הוא ברא אותו מטיפה! הוא ברא ועיצב אותו,

వచనం: 20

ثُمَّ ٱلسَّبِيلَ يَسَّرَهُۥ

20 ועושה עבורו את הדרך קלה מאוד,

వచనం: 21

ثُمَّ أَمَاتَهُۥ فَأَقۡبَرَهُۥ

21 ואחר כך ממית אותו וגורם לו להיקבר.

వచనం: 22

ثُمَّ إِذَا شَآءَ أَنشَرَهُۥ

22 וכאשר הוא ירצה, הוא יקים אותו לתחייה.

వచనం: 23

كَلَّا لَمَّا يَقۡضِ مَآ أَمَرَهُۥ

23 אך האדם מסרב לעשות את המוטל עליו.

వచనం: 24

فَلۡيَنظُرِ ٱلۡإِنسَٰنُ إِلَىٰ طَعَامِهِۦٓ

24 האדם צריך להתבונן באוכל שלו.

వచనం: 25

أَنَّا صَبَبۡنَا ٱلۡمَآءَ صَبّٗا

25 אנחנו גורמים לגשם לשטוף את האדמה.

వచనం: 26

ثُمَّ شَقَقۡنَا ٱلۡأَرۡضَ شَقّٗا

26 אחרי כן אנו מבקעים את האדמה,

వచనం: 27

فَأَنۢبَتۡنَا فِيهَا حَبّٗا

27 וגורמים לתבואה לצמוח מתוכה,

వచనం: 28

وَعِنَبٗا وَقَضۡبٗا

28 ואת הענבים ואת הירקות,

వచనం: 29

وَزَيۡتُونٗا وَنَخۡلٗا

29 ועצי זיתים ועצי דקל,

వచనం: 30

وَحَدَآئِقَ غُلۡبٗا

30 וגנים אשר בהם נובטת הצמחייה,

వచనం: 31

وَفَٰكِهَةٗ وَأَبّٗا

31 ופירות ומדשאות,

వచనం: 32

مَّتَٰعٗا لَّكُمۡ وَلِأَنۡعَٰمِكُمۡ

32 אשר מספקים (מזון) לכם ולמרעכם,

వచనం: 33

فَإِذَا جَآءَتِ ٱلصَّآخَّةُ

33 אך כאשר יושמע הקול מחריש האוזניים (קול השופר),

వచనం: 34

يَوۡمَ يَفِرُّ ٱلۡمَرۡءُ مِنۡ أَخِيهِ

34 ביום ההוא יברח האדם אפילו מאחיו,

వచనం: 35

وَأُمِّهِۦ وَأَبِيهِ

35 ומאבא שלו ומאימא שלו,

వచనం: 36

وَصَٰحِبَتِهِۦ وَبَنِيهِ

36 ומאשתו ומהבנים שלו,

వచనం: 37

لِكُلِّ ٱمۡرِيٕٖ مِّنۡهُمۡ يَوۡمَئِذٖ شَأۡنٞ يُغۡنِيهِ

37 ביום ההוא יהיה לכל אחד מספיק דאגות משל עצמו.

వచనం: 38

وُجُوهٞ يَوۡمَئِذٖ مُّسۡفِرَةٞ

38 ביום ההוא יהיו גם פנים קורנות

వచనం: 39

ضَاحِكَةٞ مُّسۡتَبۡشِرَةٞ

39 צוחקות וצוהלות,

వచనం: 40

وَوُجُوهٞ يَوۡمَئِذٍ عَلَيۡهَا غَبَرَةٞ

40 אך גם פנים אשר יהיו מכוסות באבק

వచనం: 41

تَرۡهَقُهَا قَتَرَةٌ

41 ומוחשכות באפלה

వచనం: 42

أُوْلَٰٓئِكَ هُمُ ٱلۡكَفَرَةُ ٱلۡفَجَرَةُ

42 אלו יהיה אלה שכפרו באמת והתמידו בחטאים.